מה היה העץ ממנו אכל האדם הראשון?

מילות המפתח: פרשנות המקרא, מדרשי אגדה, תנ"ך. בראשית, עץ הדעת
במקורות חז"ל ארבע הצעות לזיהוי עץ הדעת : אגוז, אתרוג, תאנה , חיטה וגפן. המאמר מביא את המקורות ודן בשאלה ממה נובע כל זיהוי ומה משמעותו. /למידע מלא...

קין והבל : הרקע הגנוסטי של הדרשות האידאולוגיות

מילות המפתח: מדרשי אגדה, תנ"ך. בראשית, קין והבל, גנוסטיקה
חלק זה של המאמר מציע שהדרשות הרואות בקין פושע מתוך אידאולוגיה הם תגובה של הדרשנים לדמותו של קין בהשקפה הגנוסטית. הגנוסטים מעלים את קין למדרגת אל גואל שהוא נעלה מהאל הבורא (אלוהי ישראל). הדרשות הם פולמוס עם השקפה זו. /למידע מלא...

קין והבל : הדרשות האידאולוגיות על קין

מילות המפתח: מדרשי אגדה, תנ"ך. בראשית, קין והבל
המדרשים המאוחרים הופכים את קין לפושע מתוך אידאולוגיה: רוצח במזיד ובאכזריות וכופר באל. מדרשים אלה שונים מאד מהמדרשים המציגים את הרצח כמעשה פזיז ואת קין כמתחרט וחוזר בתשובה. /למידע מלא...

קין והבל : האגדה הישראלית הקדומה ויחסה לסיפור השומרי

מילות המפתח: מדרשי אגדה, תנ"ך. בראשית, קין והבל
חלק זה של המאמר דן בשימוש של מדרש האגדה במיתוס השומרי: האגדה הישראלית העבירה את הסיפור לתחום המוסר. /למידע מלא...

איוב באספקלריה של דרשות חז"ל

מילות המפתח: מדרשי אגדה, תנ"ך. איוב
עיון בדרשות חז"ל על ספר איוב. נקודת המוצא של המאמר היא שהדרשות נועדו ללמד ערכים ורעיונות נוספים ולא לחתור להבנת הכתוב המקראי. העיקרון מודגם במאמר סביב נושאים שונים כמו: זהותו של איוב , דמותו ודינים הנלמדים מהספר. /למידע מלא...

המתודולוגיה של חקר מחשבת חז"ל

מילות המפתח: מדרשי אגדה, חז"ל, אדם (פילוסופיה)
המאמר טוען שכדי לבחון באופן שיטתי את מחשבת חז"ל יש לעסוק בבחינה של יחידות מדרשיות שלמות, זאת בניגוד לעמדה המסתפקת באיסוף של אמירות מדרשיות שונות בנושא מסוים. המאמר מדגים זאת על ידי השוואת תפיסת האדם במדרש בראשית רבה לתפיסת האדם במדרש תנחומא. /למידע מלא...

שבעים פנים לתורה : למהלכו של ביטוי

מילות המפתח: מדרשי אגדה, פלורליזם (מדעי החברה), חז"ל
הביטוי 'שבעים פנים לתורה', מבטא בדרך כלל את הרבגוניות שבדרכי לימוד התורה. משל זה נובע מעולמם של חז"ל ומבוסס על דבריהם ועל ביטויים משלהם.המאמר עוסק בבירור מקורו של הביטוי. /למידע מלא...

פרק נוסף בבחינת בית היוצר של המדרש והאגדה

מילות המפתח: מדרשי אגדה
המאמר מלמד כי אירועים של פרידה היוו הזדמנות קבועה להתהוות מדרש ואגדה. המקורות מעידים שהיה נהוג לומר דרשה בפרידות שבין החכמים לבין עצמם, בפרידות שבין החכמים לבין ציבור שומעם, ואף מחוץ למעגל החכמים המצומצם, כפי שעולה מסיום טקס הקבורה בו החכם פוטר את הרבים בשם האבל. /למידע מלא...