העננים המגלאניים

"...כאשר הפלגנו בין האיים הקסומים של הים הדרומי, האירו את דרכנו בלילה שני עננים זוהרים. שני עננים אלה שימשו לנו מדריכים: על פי המיקום שלהם בשמים ידענו לנווט את ספינתנו במרחבים העצומים של האוקיינוס..."

אלה הן מילותיו של הספן הספרדי פרדיננד מגלאן, אשר הפליג במאה ה-16 וניסה להקיף בספינתו את כדור הארץ. אך מה באמת ראה מגלאן?

שני "העננים" שראה מגלאן לא היו עננים, אלא שתי גלקסיות קטנות, המלוות את שביל החלב שלנו. גלקסיות אלה נקראות על שמו של אותו ספן אמיץ: "הענן המגלאני הגדול" ו"הענן המגלאני הקטן".

תעודת זהות

שם: העננים המגלאניים
סוג: גלקסיות לווייניות של שביל החלב
מרחק מכדור-הארץ: הענן הגדול - 170,000 שנות-אור
הענן הקטן - 190,000 שנות-אור
גודל: הענן הגדול - 30,000 שנות-אור
הענן הקטן - 20,000 שנות-אור
מה מיוחד: סופר-נובה 1987 - כוכב מתפוצץ שנצפה בעת מותו
אתרים מיוחדים: ערפילית הטרנטולה

מרחק

שני העננים המגלאניים הם הגלקסיות הקרובות ביותר לשביל החלב: הענן המגלאני הגדול מרוחק מאתנו "רק" 170,000 שנות-אור והענן המגלאני הקטן מרוחק מאתנו 190,000 שנות-אור.

שתי הגלקסיות האלה משתייכות לחבורה המקומית - קבוצת הגלקסיות שבה גם גלקסיית שביל החלב שלנו.

גודל וצורה

קוטרה של גלקסיית הענן המגלאני הגדול הוא שליש מקוטרה של גלקסיית שביל החלב. הענן המגלאני הקטן מגיע בקושי למחצית מכך.

שני העננים המגלאניים מקיפים את שביל החלב, כלומר, הם לוויינים של הגלקסיה שלנו.

לרוב הגלקסיות יש צורה מסוימת, כגון: אליפסה או חילזון. ומהי צורתם של העננים המגלאניים?

במשך שנים רבות לא הובחנה צורה מוגדרת לשתי הגלקסיות האלה, ולכן המדענים שייכו אותן לסוג של גלקסיות שקיבל את השם: "גלקסיות לא-סדורות".

אבל... לאחר תצפיות בטלסקופים ובטלסקופי רדיו, התגלה שלענן המגלאני הגדול יש צורה מוגדרת: הוא שייך לסוג הגלקסיות החלזוניות, בדומה לשביל החלב שלנו.

מחקר

ב-1987 הגיע למרכז המידע האסטרונומי הבין-לאומי דיווח של אסטרונום בצ'ילי על נקודת אור מנצנצת בכיוון של הענן המגלאני הגדול. מאות טלסקופים ברחבי העולם הופנו לעבר המטרה הזוהרת, והתצפיות המדוקדקות אישרו את הגילוי המרעיש: הייתה זו סופר-נובה חדשה ורבת עוצמה.

סופר-נובה היא שלב בחיי כוכב, שבו הוא מתפוצץ ומאיר באור של מיליארד שמשות.

התפוצצות הסופר-נובה בענן המגלאני הגדול היא הקרובה ביותר לכדור-הארץ מאז תחילת התצפיות האסטרונומי והמודרניות לפני יותר מ-300 שנה.

האסטרונומים שחקרו את הסופר-נובה שכונתה "-1987איי" חיפשו בתצלומים ישנים של אותו האזור בענן המגלאני הגדול את הכוכב המקורי, שהגיע אל סופו הבוהק. ואכן, הם מצאו שהיה זה כוכב על-ענק, בעל מסה גדולה פי 15 יותר מהשמש שלנו, ושמו "סנדוליק 1".

לאחר דעיכת האור של ההתפוצצות, הופנה טלסקופ החלל האבל לעבר המיקום של הכוכב, כדי לחקור את שרידיו. כאן ציפתה לחוקרים הפתעה: טבעות ענק זוהרות מקיפות את מקום הסופר-נובה, ולא ענן גז זוהר, המתפשט בדומה לערפילית הסרטן, כפי שהיה צפוי.

תצפיות באזור אחר בענן המגלאני הגדול מצאו שריד נוסף של סופר-נובה. ענן הגז הזוהר שבתמונה הוא שריד של כוכב שהתפוצץ לפני כ-3,000 שנה בערך. כוכב זה היה בעל מסה גדולה פי 25 לפחות ממסת השמש, ואין ספק שההתפוצצות שלו נראתה היטב מכדור-הארץ אך אין עדויות כתובות על "כוכב חדש" שנראה בשמים באותה תקופה.

תצפית

העננים המגלאניים נראים בשמי הלילה גם בעין גלויה, ללא עזרת טלסקופ. אבל, למרבה הצער, אי אפשר לצפות בהם מישראל, אלא רק ממקומות סמוכים לקו המשווה או מחצי הכדור הדרומי.

במבט בטלסקופ מתגלה בתוך גלקסיית הענן המגלאני ערפילית מופלאה ביופייה: זוהי הערפילית טרנטולה, הנקראת על שמו של העכביש המכונה בשם זה.