מאמר זה, המצטמצם בגבולותיו הצרים של נושא מוגדר מאוד, יוצא ללמד על שתי בעיות עקרוניות הנוגעות למחקר המקרא ולחכמת ישראל כאחת:
א) הבעיה הראשונה היא שאלת המסורות החיצוניות אשר אבדו או נגנזו בידי עורכי המקרא. העלאתן של מסורות אלה נחוצה לשם הכרת המסכת התרבותית הממשית אשר מתוכה צמחה אמונת הייחוד ואשר נגדה מכוונים חציהן הפולמוסיים של חטיבות שלמות במקרא. עבודה חשובה בשטח זה נעשה בידי חכמים כגון גונקל, אייספלד וקאסוטו. נקודת-המוצא של כל מחקר מסוג זה הוא המקרא עצמו, רוצה לומר: הרמזים המפוזרים בספרי המקרא השונים, כגון אלה אשר נתלכדו בידי קאסוטו כדי ציור רצוף של מיתוסים עממיים גנוזים. בענין שאין לו רמז מפורש במקרא יש להסתפק בעדותם העקיפה של הכתובים, אלא שעדות זו חייבת להסתייע ככל האפשר במסורות מזרחיות קדומות ובגלגוליהן המאוחרים, כפי שהם עולים מן הספרים החיצונים, הספרות התלמודית, הספרות הנוצרית הקדומה ומשאר סופרים הלניסטיים, אשר ענין להם ביהדות.
ב) הבעיה השניה קשורה בגלגוליהם של מוטיבים מזרחיים אלה בתרבות ישראל של ימי בית שני ולאחר מכן ובדרכי התלכדותם והתמזגותם במסכת היצירה התרבותית של ישראל. מזדקרת מכאן הבחינה ההיסטורית של ה"דרש", אשר באמצעותו העלו חז"ל את בעיות זמנם ושזרו אותן במסכת הגדולה של תרבות ישראל. הביקורת ההיסטורית-ספרותית של המקורות תחשוף את הגלגולים והתמורות שעברו על מוטיב זה או אחר עד שהוא נשתל בכרם ישראל. דומה, כי פרשת קין והבל יש בה כדי ללמד על תהליכים אלה, על רקע התמודדותם של חז"ל עם הלכי-רוח גנוסטיים.
לחלקים נוספים במאמר:
קין והבל : מבוא
קין והבל : האופי המקוטע של הפרשה
קין והבל : מקורות המסורת שבעל-פה
קין והבל : סיפור התורה והמסורת השומרית
קין והבל : המוקדם והמאוחר בסיפורים
קין והבל : האגדה הישראלית הקדומה ויחסה לסיפור השומרי
קין והבל : הדרשות האידאולוגיות על קין
קין והבל : הרקע הגנוסטי של הדרשות האידאולוגיות
קין והבל : פשוטו של כתוב
קין והבל : זמן חיבור הפרשה
