ההתוודעות הראשונה לנגיף ה- HIV החלה בארה"ב בשנת 1981. בתחילה נפוצו תיאוריות והשערות רבות לגבי מחולל המחלה, אך לבסוף נמצא כי המחלה נגרמת ע"י מעבר של נגיף ה- HIV.
בעוד מספר המקרים בארה"ב גדל, באירופה רק החלו להכיר את המחלה. המעניין במקרים שהופיעו באירופה היה כי אחוז ניכר ממספר המטופלים היו במקור מאפריקה המרכזית. במחקרים ובדיקות שנערכו באפריקה המרכזית, מצאו החוקרים מגיפה שתחילתה בשנות ה- 30 ואולי אף לפני כן. התפשטות הנגיף לשאר האזורים בעולם, מאוחר יותר נבעה כנראה משתי סיבות:
א. הנגיף עבר מוטציות כלשהן שהפכו אותו לאלים יותר ונייד יותר.
ב. תנועת תיירים ליבשת ומחוצה לה.
בניגוד לארה"ב, בה נתגלתה המחלה בעיקר בקרב הומוסקסואלים, באפריקה המרכזית נתגלתה המחלה בעיקר בקרב הטרוסקסואלים - גברים ונשים כאחד.
שנות ה- 80 אופיינו בהתפשטות הנגיף בכל רחבי העולם, בקרב כל מגזרי האוכלוסייה, ללא הבדל מין, גיל, דת, או נטייה מינית ובעלייה חדה מאוד ומתמדת במספר הנדבקים החדשים עד לממדי מגיפה בינלאומית.
במהלך השנים התגלו מספר זנים של הנגיף כאשר השוני ביניהם נובע בעיקר בארצות המוצא בהן התגלו.
לקראת סוף העשור, הכרה טובה יותר של הנגיף ואופן פעילותו הביאו לפריצת דרך ולפיתוח תרופות המעכבות את התרבות הנגיף ומאריכות את חיי הנשאים.
בשנות ה- 90 הסתמנה עצירה מסוימת בקצב ההדבקה בעיקר בשל מסעות הסברה נרחבים ומתוקשרים וכן בשל הקפדה מדוקדקת על בדיקת מנות דם. אך למרות זאת, ממשיכה מגיפת האיידס להתפשט ומציאת חיסון או טיפול אשר יחסל את הנגיף - טרם נראה באופק.
לפריט הקודם: איידס: בנייתו של פחד לא רציונלי - מעגל התגובות
לפריט הבא: איידס: סרגל כרונולוגי
