עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > גרמניה הנאצית והיהודים 1933-1939עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > עקרונות הדמוקרטיה > זכויות אדם ואזרח
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על מצבם ומעמדם של יהודי גרמניה בשנת 1935 עם התבססות המשטר הנאצי וכניסתם לתוקף של חוקי נירנברג. חוקים שרמסו את זכויותיהם של היהודים, הגדירו מיהו יהודי והיוו את הבסיס לחוקים אנטי יהודיים של המדינה הנאצית.



חוקי הגזע נעשים חוקי המדינה
מחברת: ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן


בשנת 1935, בד בבד עם התבססות שלטונו של היטלר בגרמניה, ניכרה מגמה של הקצנה ביחס אל היהודים. על יהודים נאסר להיכנס למקומות בילוי - למסעדות, בתי קולנוע, מלונות ואתרי נופש. מקומות בילוי אלו הכריזו בשלטים בולטים ובמודעות בעיתונים כי היהודים אינם רצויים בהם. בכמה מקומות הודבקו מדבקות על גבם של אזרחים גרמנים שרכשו מוצרים אצל יהודים, ועליהן היה כתוב: "אני בוגד בעמי, כרגע קניתי אצל יהודי". מעשי אלימות הופנו נגד זוגות מעורבים: הם הותקפו וצולמו - ותמונותיהם הוצגו מעל דפי העיתון האנטישמי "דר שטירמר". נידוי היהודים החריף כאשר ביוני 1935 אסר החוק על היהודים לשרת בצבא הגרמני – הווְרמכט.

רמיסת זכויות היהודים הגיעה לשיאה בכנס המפלגה הנאצית בעיר נירנברג בספטמבר 1935, ובו אושרו חוקי נירנברג כחוקת הרייך:

א. חוק אזרחות הרייך: הגדיר מיהו אזרח הרייך והפלה בין אזרח הרייך לבין נתין. החוק קבע כי רק אזרח הרייך זכאי לזכויות פוליטיות ואזרחיות מלאות, וכי רק בעל דם גרמני יכול להיות אזרח הרייך. בעקבות קביעה זו נשללו זכויות האזרח מן היהודים.

ב. "החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני": נועד להבטיח את ההפרדה בין יהודים לגרמנים, ולשמור על "טוהר הדם" של העם הגרמני הארי. לכן אסר נישואין ויחסים מחוץ לנישואין בין יהודים לבין בעלי דם גרמני. כדי לאכֹוף את החוק חדר המשטר הנאצי לחיי הפרט - זוגות רבים נאלצו להיפרד, והמסגרת המשפחתית של רבים נהרסה או שהמשיכה להתקיים תחת עננה כבדה של חששות ומתיחויות.

לאחר פרסום חוקי נירנברג פורסמו גם תקנות להבהרת נושאים מסוימים בחוקים. ב-14 בנובמבר 1935 פורסמה "תקנה לחוק האזרחות", שהבהירה מיהו יהודי בעיני הנאצים. נקבע כי "יהודי הוא מי שמוצאו לפחות משלושה סבים שהם יהודים גמורים לפי גזעם". ליהודי נחשב גם מי שמוצאו משני סבים יהודים מלאים ואשר בעת פרסום החוק השתייך לקהילה היהודית או הצטרף אליה אחר כך - או אם היה נשוי ליהודי. נקבעו גם דרגות נוספות של "בני תערובת" - יהודים למחצה ולרביע (רבע). כלומר, ליהודים נחשבו גם מי שהמירו את דתם, וזאת בשל השתייכות סביהם או הוריהם לקהילה היהודית.

לאחר שחוקים אלו אושרו, אמר היטלר כי "משמעותם תוכר בכל היקפה רק בעוד מאות רבות של שנים". חוקי נירנברג שמו קץ באופן רשמי לשוויון האזרחי שהאמנציפציה העניקה ליהודי גרמניה. על פי חוקים אלו, ניטלו זכויות האזרח מכל מי שהוגדרו יהודים על פי החוק, וכך ניטלה מהם ההגנה החוקית והמשפטית. למעשה, העניקו חוקי נירנברג תוקף לעיקרון הגזעני שהנחה את האידאולוגיה של המפלגה הנאצית והיוו את הבסיס לתחיקה האנטי-יהודית של המדינה הנאצית. יש לציין כי ההידרדרות במעמד האזרחי של יהודי גרמניה - שלילת זכויותיהם הפוליטיות ואיסור נישואי תערובת מתוך תפיסה גזענית - החלה עוד לפני פרסום חוקי נירנברג; אבל רק עם פרסומם קיבלו האיסורים הללו תוקף חוקי.

ביבליוגרפיה:
כותר: חוקי הגזע נעשים חוקי המדינה
שם  הספר: מסעות בזמן : משלום למלחמה ולשואה
מחברת: אביאלי-טביביאן, קציעה (ד"ר)
תאריך: 2009
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. המשך כותר: אירופה, אגן הים התיכון והיהודים במחצית הראשונה של המאה ה- 20, טוטליטאריות ושואה.
2. כרטוגרפיה: סופר מיפוי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית