עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > אידיאולוגיות, תנועות וזרמים > אמנציפציה ואנטישמיות מודרניתעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > יהודים בתפוצות > יהודים באירופה במאות 20-18
אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן


תקציר
על הקמתה של 'האגודה המרכזית של האזרחים הגרמנים בני האמונה היהודית' (ה-Central Verein). הקמת האגודה באה בראש ובראשונה לבסס את האמנציפציה ולחזקה אל מול האיום שהציבה בפניה האנטישמיות החדשה.



בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה
מחבר: פרופ' גיא מירון


בשנת 1893 פורסם בברלין מנשר לרגל הקמתה של 'האגודה המרכזית של האזרחים הגרמנים בני האמונה היהודית' (ה-Central Verein). מייסדי האגודה הסבירו בו את המניעים ליוזמתם: 'כאשר אנו חשים היום בצורך להתארגן, רצון זה הוא רחוק מאד מרוח ההתבדלות. אנו ממלאים בכך את חובתנו להגן בכוחנו שלנו על מעמדנו במולדתנו ואנו משוכנעים שגישתנו זו תביא לנו כבוד בעיני עמיתינו האזרחים הגרמנים'.1 דברים אלה משקפים את מורכבות האתגר שהם נטלו על עצמם. כמי שהזדהו בראש ובראשונה כאזרחי גרמניה, ואף כבני האומה הגרמנית, חשו מייסדי האגודה צורך להסביר מדוע התארגנותם אינה סותרת את רתיעתם המסורתית של יהודי גרמניה, ולמעשה של יהודי ארצות האמנציפציה באופן כללי, מהתארגנות פוליטית יהודית העלולה להיתפס כאקט בדלני. הקמת האגודה הייתה ביטוי מרכזי להתעוררות הפוליטית ולהתחדשות הארגונית שעברה הציבוריות היהודית בגרמניה בעשור האחרון של המאה התשע-עשרה. בהתעוררות זו היה עם זאת גם יסוד מסוים של המשכיות, שכן היא באה בראש ובראשונה לבסס את האמנציפציה ולחזקה אל מול האיום שהציבה בפניה האנטישמיות החדשה.

המונח 'אמנציפציה' עמד במוקד הדיון הציבורי על מעמדם, זכויותיהם ודרך שילובם של מיעוטים פוליטיים אתניים ודתיים בחברת הרוב בגרמניה למן שלהי העשור השלישי של המאה התשע-עשרה. עד מהרה היה למונח מפתח (לעתים לצד המונח 'אסימילציה') בדיון על מעמדם של היהודים בה.2 מרכזיותו של מונח זה, ששיקף את שאיפתם של יהודי גרמניה להתקבל בסביבתם כשווי זכויות באופן בלתי מותנה, בלטה בפוליטיקה הפנימית ובשיח הציבורי היהודי. נאמנים להלך הרוח הכללי של המחנה הליברלי בפוליטיקה הגרמנית, הציגו דוברים יהודים החל מאמצע המאה התשע-עשרה את האמנציפציה כתהליך המרכזי בהיסטוריה היהודית בת זמנם, וכרכו אותה עם ערכי הקידמה והחירות. למרות הגיוון הדתי והפוליטי ביהדות זו היה מושג זה במידה רבה קונסנזוס בציבוריות היהודית בגרמניה – לא היה מחנה יהודי שלא היה שותף לשאיפה למימושו המלא, גם אם התגלע ויכוח בשאלת המחיר שעל היהודים לשלם עבורו.

במאמר זה אראה כיצד הארגונים הפוליטיים שייסדו יהודי גרמניה החל משלהי המאה התשע-עשרה, ובעיקר האגודה המרכזית וההתאחדות הציונית של גרמניה, הציבו מגוון של חזונות פוליטיים שהיו כרוכים במונח 'אמנציפציה' ובפרשנויות עליו. המאמר יפתח בעיון תמציתי בדרכי התמודדותם עם השאלות הנוגעות לאופי שילובם הרצוי של היהודים בסביבה הגרמנית בשני העשורים שקדמו למלחמת העולם הראשונה. העיון יתמקד בשאלת הבנייתו של מושג האמנציפציה ותפיסתו, בעיקר על בסיס ספרות המחקר העוסקת בתולדות הארגונים היהודיים בתקופה זו, מחקר אשר יסודותיו הונחו בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים. חלקו העיקרי של המאמר ינתח סוגיה זו ברפובליקת ויימר ובתחילת העידן הנאצי – השנים שבהן הגיע המאבק על האמנציפציה לשיאו, ובסופו של דבר נפלה בו הכרעה. חלק זה יתבסס על עיון במקורות התקופה ועל מחקר חדש, בעיקר משנות התשעים וראשית שנות האלפיים, שעסק בפעילות הפוליטית ובמחשבה הציבורית של יהודי גרמניה בתקופה זו. על בסיס מקורות ומחקרים אלה אציע להתבונן בתודעתם העצמית של דוברי הארגונים היהודיים בגרמניה, שעסקו באופן אינטנסיבי ביסודות האידיאולוגיים של פעילותם, המושתתת על השאיפה לביסוסה של האמנציפציה ובסופו של דבר לעצם הישרדותה, בתנאים שנעשו קשים יותר ויותר. ככל שמאבק זה הפך להיות קיומי ואף גורלי יותר, כך אטען ולמעשה אף לאחר שהוכרע עם עלייתם של הנאצים לשלטון בינואר 1933, הוסיפו דוברים אלה להציע נוסחאות חדשות להשתלבותם של היהודים בגרמניה, תוך שהם מנסים לעגן את הצעותיהם האקטואליות בפרשנויות היסטוריות על האמנציפציה ובהערכות. מושג האמנציפציה יידון כאן אפוא כציר בשיח הפוליטי היהודי גרמני במשך ארבעת העשורים האחרונים לקיומו של שיח זה, ציר שבחינתו משקפת את ריבוי הדעות בתוך הקונצנזוס היהודי גרמני הבסיסי ששורשיו עוד במאה התשע-עשרה.

לחלקים נוספים של המאמר:

בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה (פריט זה)
בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה : מיסוד הפוליטיקה היהודית וראשיתו של המאבק הפומבי בגרמניה הווילהלמנית
בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה : אתגר אידיאולוגי תחת אש : בימי מלחמת העולם הראשונה
בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה: התחדשות רעיונית וארגונית בימי הרפובליקה
בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה : שלהי שנות העשרים וראשית השלושים: מיעוט תחת מתקפה מגדיר עצמו מחדש
בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה : תחת המשטר הנאצי: עיון בדפוסי אמנציפציה חדשים
בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה : סיכום

הערות שוליים:

  1. 'An deutschen Staatsbürger jüdischen Glaubens – Ein Aufruf', in: Allgeminen Zeitung des Judentums, 26.5.1893
  2. יעקב טורי, 'אמנציפציה ואסימילציה, מושגים ותנאים', ילקוט מורשת, חוב' ב (תשכ"ד), עמ' 170-167; David Sorkin, 'Emancipation and Assimilation, Two Concepts and their Application to German Jewish History', In: Leo Baeck Institute Year Book (LBIYB), Vol. 35 (1990), pp. 17-18
ביבליוגרפיה:
כותר: בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה
מחבר: מירון, גיא (פרופ')
תאריך: 2006 , גליון 9
שם כתב העת: ישראל
בעלי זכויות : אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן
הוצאה לאור: אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן
הערות לפריט זה: 1. פרופ' גיא מירון חוקר ומלמד במכון שכטר למדעי היהדות.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית