עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > עלייה בלתי לגאליתעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > היסטוריה במבט רב-תחומי > היסטוריה בקולנועעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > עלייה בלתי לגאלית
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


תקציר
הסרט 'אקסודוס' על-פי ספרו של ליאון יוריס מספר את סיפורה של ההעפלה לארץ ישראל לאחר השואה. המאמר בוחן את הקשר בין האירועים ההיסטוריים לסרט ובוחן את הטענה שהסרט 'שינה את ההיסטוריה'.



אקסודוס: סרט ששינה את ההיסטוריה
מחברת: ד"ר אביבה חלמיש


הסרט 'אקסודוס', על-פי ספרו של ליאון יוריס, בבימויו של אוטו פרמינגר ובכיכובו של פול ניומן, יצא לאקרנים בארה"ב בחג המולד של שנת 1960 והגיע לישראל ביוני 11961. הספר, שראה אור בשנת 1958, וזכה בארה"ב לתפוצה הגדולה ביותר מאז 'חלף עם הרוח',2 והסרט, שהיה 'שובר קופות' משני צידי האוקיינוס, עשו את השם 'אקסודוס' לבן-בית בעולם כולו.3

החלק הראשון של הסרט הוא סיפורה של אונייה ועליה יהודים ניצולי שואה, שניסתה לחמוק מקפריסין לארץ-ישראל, ולאחר שביתת רעב ואיומים "ללכת עד הסוף", התירו לה הבריטים להפליג לחיפה. בחלק השני מגולל הסרט את המאבק של היישוב היהודי בארץ-ישראל נגד הבריטים, את קבלת ההחלטה באו"ם על סיום המנדט וחלוקת ארץ-ישראל לשתי מדינות, ואת ראשית המלחמה בין הערבים ליהודים. בשני החלקים משולבים סיפורים על קורותיהם של נוסעי האונייה, המעפילים, בשואה.

התוכן, מועד ההופעה והתפוצה הרבה של 'אקסודוס' (הדיון להלן ייוחד ליצירה הקולנועית, אלא אם יצוין אחרת) יצרו יחסי גומלין מורכבים בין שלוש מערכות: האחת – אירועי השנים 1948-1945; השנייה – הסרט 'אקסודוס'; והשלישית – ההיסטוריוגרפיה והזיכרון הקולקטיבי. מטרת המאמר היא להציג יחסים רב-סיטריים אלה ולפרשם, ובמרכזו עומדת הטענה, שהסרט 'שינה את ההיסטוריה' במובנים אחדים. רכיבי העלילה שהסרט רקם ורֶצֶף הצגתם שונים ממה שקרה בתקופה שאותה הוא מתאר; הוא עצמו היה אירוע בהיסטוריה של מדינת ישראל; והוא השפיע על הייצוג של ההיסטוריה ועל עיצוב הזיכרון הפרטי והקולקטיבי בישראל.

הקשרים בין היסטוריה וקולנוע וההשפעות ההדדיות של שתי הממלכות הם שדה חקר רחב ופורה, ונחוץ, על כן, להבהיר, שנקודת המוצא הדיסציפלינרית של המאמר היא היסטורית, והוא דן בחמישה מבין ששת מישורי הדיון האפשריים בין היסטוריה וקולנוע שמציע ההיסטוריון שלמה זנד: הסרט כמסמך היסטורי; הסרט כסובייקט עושה היסטוריה; הסרט כפרשן וכיוצר תודעה; השפעות הדדיות בין הכתיבה הקולנועית והכתיבה ההיסטוריוגרפית; והוראת היסטוריה באמצעות סרטים.4 אין הוא עוסק בהיסטוריה של הקולנוע, והוא אינו נדרש כלל לעניינים מקצועיים מתחום הקולנוע כמו הליהוק, טכניקת הצילום וכיוצא באלה עניינים.

המכתם של ההיסטוריון והפילוסוף האיטלקי בנדטו קרוצ'ה, "כל היסטוריה היא בת-זמנה" ("all history is contemporary history") זכה לוריאציות ולפרשנויות אין ספור גם בשדה החקר של יחסי היסטוריה וקולנוע. אחת מהן היא, ש"הסרט ההיסטורי, אף-על-פי שהוא משחזר זמן אחר מהזמן שבו הוא נוצר, הוא ראשית כל מסמך המעיד על תקופת ייצורו",5 ובניסוח גורף יותר: "סרטים מראים את ההווה, לא את העבר".6 'אקסודוס' הוא סרט אמריקני שנוצר בראשית שנות השישים של המאה ה- 20, ואילו עניינו של מאמר זה הוא החברה הישראלית. על כן אין הוא מנתח את הסרט כמשקף את תקופת ייצורו ולא את ההשפעה של תקופת ההפקה על הסרט ואף לא את השפעתו של הסרט על החברה שבה נוצר, אלא את יחסיו עם חברה שצפתה בו ואשר את העבר שלה, כביכול, הוא מספר.7

לחלקים נוספים של המאמר:

אקסודוס: סרט ששינה את ההיסטוריה (פריט זה)
אקסודוס: סרט ששינה את ההיסטוריה : בין הסרט לבין 'מה שקרה בעליל'
אקסודוס: סרט ששינה את ההיסטוריה : השפעת הסרט על ההיסטוריה
אקסודוס: סרט ששינה את ההיסטוריה : השפעת הסרט על זכרונות אישיים, על עיצוב הזיכרון הקולקטיבי ועל ההיסטוריוגרפיה
אקסודוס: סרט ששינה את ההיסטוריה : השפעות בהווה ולעתיד

הערות שוליים:

  1. אקסודוס (Exodus), הבמאי – אוטו פרמינגר (O. Preminger), 1960.
  2. ב- 1959 ראתה אור מהדורה עברית של הספר 'אקסודוס' בתרגומו של יוסף נדבה. על ההתקבלות של הספר והסרט בישראל ראו: ר' ויסברוד, ההיסטוריה כמלודרמה: אקסודוס – הספר, הסרט והתרבות הישראלית', בתוך: נ' גרץ, א' לובין, ג' נאמן (עורכים), מבטים פיקטיביים: על קולנוע ישראלי, תל-אביב 1998, עמ' 298-281. נוסח אנגלי, שונה במקצת R. Weissbrod, 'Exodus as a Zionist Melodrama' Israel Studies, 4, no. 1 (Spring 1999), pp. 129-152. ההפניות להלן הן לנוסח העברי, למעט עניינים המופיעים רק בנוסח האנגלי.
  3. בשנות השמונים עדיין אפשר היה למצוא את הספר בדוכני שדות התעופה בהודו ולשאול עותק של הסרט בספריות וידיאו. E. Silver, 'Come in, number 1947, your time is piece of history' [review of: A. Halalmish, The Exodus Affair, London1998] ,Jewish Chronicle, 2.10.1998
  4. ש' זנד, 'קליאו והתמונה הנעה', זמנים, 40-39 (1991), עמ' 57.
  5. ש' זנד, הקולנוע כהיסטוריה: לדמיין ולביים את המאה העשרים, תל-אביב 2002, עמ' 20.
  6. W. Emst, 'DISory: Cinema and Historical Discourse', Journal of Contemporary History, 18 (1983), p. 398. הציטוט הוא מדברי אולריך קורווסקי (Ulrich Kurowski).
  7. ראו בעניין זה: M. Ferro, 'Film as an Agent, Product and Source of History', Journal of Contemporary History, 18 (1983), p. 358
ביבליוגרפיה:
כותר: אקסודוס: סרט ששינה את ההיסטוריה
מחברת: חלמיש, אביבה (ד"ר)
שם  הספר: קולנוע וזיכרון - יחסים מסוכנים?
עורכי הספר: בראשית, חיים; זנד, שלמה; צימרמן, משה
תאריך: תשס"ד/2004
בעלי זכויות : מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
הוצאה לאור: מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית