עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ההיסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלוםעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים


תקציר
מלחמת העצמאות הסתיימה בסדרה של הסכמי שביתת נשק, אך אותם הסכמים לא היו הסכמי שלום. המציאות הבטחונית עיצבה את ארגונו של צה"ל, תפקידיו והקמת הנח"ל. 



צה"ל בשנתו הראשונה – לאחר מלחמת העצמאות
מחברים: חיה רגב; ד"ר אביגיל אורן


יהודים וערבים חילוקי דעות 1949

מלחמת העצמאות הסתיימה בהסכמי שביתת נשק בין ישראל למדינות ערב, וכל צד פירש פירוש משלו את משמעות ההסכמים.
ממשלת ישראל הבינה, שהמדינה ריבונית בתוך תחומיה, ולכן היא רשאית לקבוע את היקף ההתיישבות ואת אופיָה וזכאית לחיות בביטחון.
מדינות ערב הבינו, שגבולות שביתת הנשק הם קווי הפסקת אש, ושפעילות ישראל באזורים שנקבעו בהסכמים כמפורזים אינה חוקית. ולכן בחרו לא לשים קץ לסכסוך ולנקוט צעדים, שונים נגד ישראל, כמו: חרם כלכלי, מאבק מדיני ופעולות טרור. הם העמידו במוקד הדיון את זכות השיבה לארץ של הפלסטינים שברחו בעת מלחמת העצמאות.
ואולם מדינת ישראל סירבה לדון בעניין הפליטים ללא מחויבות של מדינות ערב להסכם שלום מלא, וכן התנגדה להחזרת פליטים בהיקף שעלול להביא לכך שהיהודים לא יהיו עוד רוב במדינה.
בשנות החמישים החלה הסתננות של פליטים ערבים לתחומי מדינת ישראל, ובהדרגה התרחבה לפשיטות אלימות שפגעו באוכלוסייה האזרחית.
ממשלת ישראל, ששאפה להבטיח את ביטחון אזרחיה, חששה מסיבוב שני של מלחמה, ולכן השקיעה מאמצים ומשאבים בפיתוח ציוד צבאי, בייצורו וברכישתו.
כן החלה לנקוט פעולות תגמול נגד פעולות אלימות של מסתננים ערבים.

מדיניות הבטחון (1953-1949)

מלחמת העצמאות הסתיימה בסִדרה של הסכמי שביתת-נשק, ואולם אותם הסכמים לא היו הסכמי שלום, ומדינת ישראל הרגישה מאוימת ולא בטחה במדינות ערב השכנות. חששות המדינה לביטחונה גבר בעקבות הסתננויות של ערבים מעבר לגבול ופגיעה ברכוש ובנפש.
המציאות הבטחונית בראשית שנות החמישים הכריחה את הפיקוד על צה"ל לבצע התארגנות מהירה. לא ניתן הזמן הדרוש כדי לפתח תורת לחימה, לאמן אנשים ולרכוש נשק מתוחכם.
חלק ניכר מהפעולות נעשו בצורה מאולתרת ולפיכך היו כשלונות צבאיים לצד ההצלחות.הדבר גרם לירידה מסויימת ברוח הקרב לזמן מה. אך ככל שעברו השנים, השתפרו הנסיון והחשיבה הצבאית של העוסקים בפיקוד, הופקו לקחים מן המצב וננקטו צעדים לשיפור היכולת הצבאית של צה"ל. הצלחתן של פעולות התגמול בשנות החמישים היו ביטוי לשינוי ביכולת הצבאית.

בד בבד עם ההתארגנות הצבאית ביקשה ההנהגה לנקוט עוד צעדים, שיסייעו לביטחון המדינה:

1. להביא לגידול האוכלוסייה על ידי קליטת עלייה.
2. לפזר את האוכלוסייה בשטחי התיישבות.
3. להקים תשתית להתיישבות במקומות אסטרטגיים על-ידי הנח"ל.

תפקידי צה"ל (1949)

"[...] ייעודו הראשוני של צה"ל הוא ביטחון המדינה, אך אין זה תפקידו היחיד. על הצבא לשמש גם מרכז חינוך חלוצי לנוער בישראל, יליד הארץ והעולה. על הצבא לחנך דור חלוצי, בריא בגוף וברוח, נועז ונאמן, שיאחה קרעי השבטים והגלויות ויוכשר למילוי ייעודיה ההיסטורים של מדינת ישראל מתוך הגשמה עצמית כבונה המולדת ומיישב שממותיה. [...]

בשנת השירות הראשונה יקנה הצבא לכל טירון שאינו יודע עברית ולא קיבל חינוך יהודי וכללי – מינימום של ידיעת הלשון, ההסטוריה העברית, הגאוגרפיה הארצישראלית, מעמדו של העם היהודי בגולה, תולדות ההתישבות והקמת המדינה, וייטע בליבו אהבת ישראל ונאמנות למדינה וייעודיה: קיבוץ גליות, יישוב הארץ ובניינה, עזרה הדדית ואחווה אנושית."

© מתוך: בן גוריון, דוד. (1955). צבא וביטחון. מערכות.
תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

מה יקנה לנו בטחון (אוגוסט 1949)

"פקודת צבא הגנה לישראל פורסמה ב- 26 במאי 1948, שנים-עשר יום לאחר פלישת צבאות ערב, ורק בחתימת הסכם שביתת הנשק האחרון עם סוריה, ביום 20.7.49, אפשר היה לראות סוף הקרבות, והגיעה השעה לגשת לארגון מתוכנן של צה"ל.
בדאגתנו לעתיד אין אנו רשאים להסתפק באמצעים ובכוחות שהביא לנו הניצחון בעבר. מה שהספיק לנו פעם אין שום וַדאוּת שיספיק גם להבא. עלינו לראות את האויב הפוטנציאלי בעתיד לא כפי שהופיע במלחמה שחלפה, אלא כפי שהוא עלול להופיע במלחמה שתהיה. קודם כול יש לעקור מתוכנו טעות נפסדת, אם היא קיימת, שבצבא בלבד נקיים את ביטחון המדינה. גורמי הביטחון הם רבים.
גורם ראשון ועליון לביטחוננו הוא עלייה רבתי בממדים גדולים ובקצב מהיר. אין שום מאמץ מלחמתי וביטחוני שידמה מבחינה זו להגברת העלייה. העלייה היא לא רק דרך לייעודה העליון של המדינה – קיבוץ גלויות; היא האמצעי היעיל ביותר לביטחון המדינה, ואין דבר העולה עליה מבחינה זו בחשיבותו ובתכיפותו. שום שיקולים כלכליים ומשקיים אינם רשאים להאט קצב העלייה. גורם ביטחון לא בהרבה פחות חשוב ודחוף הוא – ההתיישבות והחלוקה המאוזנת של האוכלוסין בשטחי המדינה השונים."

© מתוך: בן גוריון, דוד. (תשכ"ט). מדינת ישראל המחודשת. תל אביב: עם עובד.

הקמת הנח"ל 1949

חיל הנח"ל – נוער חלוצי לוחם.

בתום מלחמת העצמאות הוקם חיל נוסף בין חילות צה"ל ואשר המיוחד בו הוא שילוב של שירות צבאי עם עבודה חקלאית.
חיילי הנח"ל באו מתוך גרעיני התיישבות של תנועות הנוער החלוציות. תפקידם היה להקים היאחזויות באזורי ספר. מטרת ההתיישבות באזורים אלה הייתה בטחונית וכלכלית.
- מבחינה בטחונית היו היאחזויות הנ"ל נקודות ישוב שבהן היה קיים כוח צבאי המוכן לכל פעילות צבאית.
- מבחינה כלכלית יצרו ההיאחזויות תשתית לישובים חקלאיים חדשים.
מרבית ההיאחזויות הפכו ליישובי קבע עם הזמן. חילי הנח"ל חלקם התיישבו בישובים אלה, או שתִגברו יישובים קיימים.
נוסף על התיישבות נרתם הנח"ל לקליטת עלייה, וחיילות הנח"ל שימשו מורות באולפנים לעולים חדשים.

גבולות מדינת ישראל 1949 - 1967

קראו עוד:

התארגנות צה"ל
כח המגן טרום צה"ל : עד הקמת המדינה (נוב' 1947 – מאי 1948)
הקמת צה"ל – לאחר הקמת המדינה



אל האסופה הקמת המדינה ושנותיה הראשונות3

ביבליוגרפיה:
כותר: צה"ל בשנתו הראשונה – לאחר מלחמת העצמאות
שם  התקליטור: הקמת המדינה ושנותיה הראשונות
מחברים: רגב, חיה ; אורן, אביגיל (ד"ר)
תאריך: 1995
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המעבדה לטכנולוגית ידע
הערות: 1. ריכוז פרוייקט: חיה רגב, מנהלת אגף לימודי חברה, האגף לתכניות לימודים, משרד החינוך התרבות והספורט.
ד"ר אביגיל אורן, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
2. אפיון הסביבה הלימודית ופיתוח קובץ מידע: ד"ר אביגיל אורן, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
3. ייעוץ מדעי: ד"ר נתנאל לורך, הקמת המדינה ומלחמת העצמאות. ד"ר דן גלעדי, עלייה וכלכלה בשנות החמישים. ד"ר מרדכי בראון וד"ר זכי שלום, מדיניות חוץ ובטחון בשנות החמישים.
4. לאור העלאת החומרים לאינטרנט נוספו קטעי קישור שנכתבו ע"י אלון סילפין.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית