קרקעות בבעלות יהודית , 1936

מילות המפתח: התיישבות, עמק יזרעאל, רכישת קרקעות בארץ-ישראל
בשנות ה- 20 וה- 30 גדלה רכישת הקרקעות בארץ ישראל על ידי יהודים. אזור התיישבות מרכזי היה עמק יזרעאל , שאדמותיו נרכשו בכספי "הקרן הקיימת לישראל". כמו כן נרכשו קרקעות באזור השרון ובמישור החוף קרקעות בהשקעות הון פרטי. /למידע מלא...

ההתיישבות בארץ ישראל 1945 - עד כ"ט בנובמבר 1947

מילות המפתח: התיישבות, נגב, המנדט הבריטי בארץ - ישראל
בין תום מלחמת העולם השנייה במאי 1945 ועד נובמבר 1949 הוקמו בארץ ישראל 49 יישובים חדשים. ההתיישבות נועדה לקבוע נוכחות יהודית ברחבי ארץ ישראל, ולהשפיע בכך על עיצוב גבולותיה של המדינה היהודית שתקום. פעולת ההתיישבות הגדולה והמאורגנת ביותר הייתה העלייה על הקרקע של 11 יישובים בצפון הנגב במוצאי יום הכיפורים תש"ז, בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 1946.   /למידע מלא...

יישובי העלייה החמישית ויישובי "חומה ומגדל"

מילות המפתח: חומה ומגדל, התיישבות, עלייה חמישית
במפה נקודות התיישבות החדשות שקמו בשנות ה- 30. יחידים וגם חברות רכשו קרקעות בכספם הפרטי והקימו מושבות. כמו כן הוקמו יישובים במתכונת "חומה ומגדל" במטרה להשפיע על גבולות המדינה היהודית.  /למידע מלא...

רמות השבים מציגה את הישגיה בתהלוכת העדלידע, תל אביב שנות ה- 30

מילות המפתח: התיישבות, מושבה
בשנות ה- 20- וה- 30 נרכשו באזור השרון ובמישור החוף קרקעות והוקמו יישובים באמצאות הון פרטי. יחידים וגם חברות רכשו קרקעות בכספם הפרטי והקימו מושבות - צורת יישוב שהוקמה כבר בימי העלייה הראשונה. רמות השבים, שנוסדה ב- 1933 על ידי עולים מגרמניה, הייתה אחת המושבות שקמו בדרך זו. /למידע מלא...

הישוב ביריה מוקם מחדש, מרס 1946

מילות המפתח: התיישבות, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, ביריה (יישוב כפרי)
בכניסה מתנוסס שלט בעברית ובאנגלית: "באנו לשתול ולבנות".
מקובל לראות ביישוב בִּירְיָה שבקרבת צפת סמל המאבק המתמשך על ההתיישבות.  /למידע מלא...

מפת התיישבות בחבל לכיש 1956

מילות המפתח: התיישבות, אזור לכיש
לנוכח הקשיים בקליטת העלייה הוחלט בשנת 1954 לשנות את מדיניות הקליטה. ואכן הוחל בתכנון איזורי ליישוב חבל לכיש. ועל פי תכנון ההתיישבות בחבל לכיש תיכננו אזורי התיישבות אחרים. במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית הוקמה "רשות חבל לכיש", ניתנו לה סמכויות לתכנן את מבנה החבל, את מיקומו של כל יישוב בו ואת הפעילות הכלכלית. יישובי חבל לכיש תוכננו כיחידות אחידות מבחינה עדתית. כלומר, כל מושב אוכלס ביוצאי אותה הארץ או אף אותה החמולה (משפחה מורחבת). לעומת זאת, הגוש ההתיישבותי שסיפק שירותים משותפים לקבוצה של יישובים, היה מעורב, ונמנו עמו יוצאי ארצות שונות וגם ותיקים (בחבל זה נכללו גם יישובים ותיקים).  /למידע מלא...

דיוקנאות של אבות הציונות הדתית

מילות המפתח: ציונות דתית, מוהליבר, שמואל, קאלישר, צבי הירש, ריינס, יצחק יעקב, ברלין, נפתלי צבי יהודה
גלויה עם דיוקנאות של אבות הציונות הדתית, ובמרכזה הרב קלישר. הדמויות הנוספות הן: הר' יצחק אלחנן ספקטור, הר' נפתלי צבי יהודה ברלין, הר' שמואל מוהליבר והרב יצחק יעקב ריינס. /למידע מלא...

'האגודה המדעית היהודית-רוסית', סביב 1890

מילות המפתח: ציונות
אגודת סטודנטים ציונים מרוסיה שנוסדה בברלין ב- 1889, הייתה עד להופעת התנועה הציונית מרכז החיים הציוניים בגרמניה. על חבריה נמנו אישים שעתידים היו למלא תפקידים חשובים בתולדות הציונות, ובהם נחמן סירקין (עומד ראשון מצד ימין), אריה ליב מוצקין, שמריהו לוין, היינריך ליוה, יוסף לוריא ואביגדור יעקובסון. מצד שמאל שלט ועליו כתוב 'ציונה'. התצלום המוקדם ביותר הידוע של אגודת חובבי ציון במרכז/ מערב אירופה. /למידע מלא...