יחס התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי לסטיית שופט מן הדין

מילות המפתח: הלכה, משפט עברי
בספרות חז"ל מצויים מקרים לא מעטים, שבהם סטו חכמי ההלכה משורת הדין. המחבר ממיין את סוגי סטייה אלו לכמה עיקריים: שיקולים חוץ-משפטיים; כללים המתירים סטייה מן הדין ופסיקה בניגוד לפרקטיקה ההלכתית. כמו כן, טוען המחבר שיש הבדל בין יחסו של התלמוד הירושלמי לתלמוד הבבלי ביחסם לסטיות אלו. בעוד בתלמוד הבבלי סטיות אלו מתקבלות בהבנה, הרי שהתלמוד הירושלמי סבלני פחות לתופעה זו. המחבר מציע כי המתחים הפנים-יהודיים בא"י (כמו הכתות בימי הבית, והנצרות הקדומה) לעומת הלכידות הפנימית היחסית של יהדות בבל גרמו לכך. /למידע מלא...

מוסד הנשיאות בתקופת האמוראים

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, אמוראים
הנשיא היה הנהגה הדתית הרוחנית והייצוגית של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האמוראים. תפקיד הנשיא עבר בירושה מאב לבנו. החל מהמאה הרביעית חלה ירידה בשיעור קומתם של הנשיאים וגם במעמדם בעיני השלטון הרומי, עד שלבסוף בטל מוסד זה. /למידע מלא...

הלכה ומציאות בענייני צדקה בתקופת הגניזה

מילות המפתח: צדקה (יהדות), פדיון שבויים
המאמר עוסק במתח שבין החוק – ההלכה והמעשה. מצוות צדקה ופדיון שבויים נידונו במספר מקומות בספרות חז"ל. ע"פ ממצאים מן הגניזה הקהירית, בוחן המחבר עד כמה היו מקורות אלו חלק מן 'השיח' של נותני הצדקה ומקבליה. המאמר מתייחס לנושאים הבאים: עניים, זרים וההלכה; שבויים וטיפול ביתומים ואלמנות. /למידע מלא...

ספרות חז"ל ולימודי נשים

מילות המפתח: ספרות חז"ל
המאמר מנסה לענות האם וכיצד השפיעו לימודי המגדר והתנועה הפמיניסטית על קריאת ספרות חז"ל בכלל, וביחסה לאישה ולמעמדה בפרט. המאמר מתייחס למאמרים ולחוקרות פמיניסטיות של ספרות חז"ל ולמשמעויות העולות מקריאתן. כמו כן, מציגה המחברת קריאה פמיניסטית של משנת סוטה ג ד, המתבססת, לדעת המחברת, על 'מתודות קבילות לגמרי בלימוד אקדמי של תלמוד'. /למידע מלא...

סתירת יחידים בנין

מילות המפתח: חסידות, הלכה, גשמים
המאמר עוסק בקבוצה מובחנת  בעולמם של חז"ל. ה'יחידים' הם אנשים אנשים מיוחדים שייחודם אינו דווקא בהיותם תלמידי חכמים, אלא בקשר האישי שבינם לבין אלוהים. יחידים אלו יכולים יכולים להביא לירידת גשמים בדרכים שונות מאלו המקובלות בעולם ההלכתי.  /למידע מלא...

בין בבל לארץ ישראל : עולם התלמוד ועימותים אידיאולוגיים בהיסטוריוגרפיה של העת החדשה

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, היסטוריוגרפיה יהודית
המאמר דן בגישות השונות לחקר התלמוד - הגישה האורתודוכסית מחד וגישת  "חכמת ישראל".  המאמר בא לבחון  כיצד הגישות השונות השפיעו  על החוקרים בני המאה הי"ט הן בגבולות עיסוקם ההיסטוריוגרפי והן בכיווני חקירתם.  /למידע מלא...

המונח 'כתר תורה' בספרות חז"ל ומשמעותו החברתית (על מאבקם של חז"ל להנהיג את העם)

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חז"ל, הנהגה דתית
השבר המדיני והחברתי בארץ ישראל שלאחר חורבן הבית ומרד בר-כוכבא, גרם לשבר רוחני ודתי בישוב היהודי. העדפת 'כתר תורה' על פני 'כתר כהונה' ו'כתר מלכות', נובעים לדעת המחבר, מהכרתם של חכמים בצורך המיידי לבסס מערכת הנהגה שתוכל להנהיג ולהוביל את העם. את הבסיס להנהגה זו הבינו ב'כתר בתורה' – לימוד וקיום התורה ומצוותיה. /למידע מלא...

"שבט ומחוקק" : על דפוסי מנהיגות חדשים בתקופת התלמוד בארץ ישראל ובבבל

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, מנהיגות
המאמר מתאר את ההבדלים שבין ההנהגה בארץ-ישראל לבבל לאחר חורבן בית המקדש השני. למרות הדמיון שבין שני המרכזים – נשיאות וחכמים בא"י וראשות הגולה וחכמי הישיבות בבבל, קיימים כמה הבדלים ביניהם. המאמר מתמקד בהבדלים של רציפות היסטורית, עוד מימי בית המקדש השני, לעומת מוסדות חדשים; מוסד כפול מראשיתו, לעומת התפצלות הדרגתית וכן העברת תפקיד בירושה, לעומת מינוי ע"פ כישורים בלבד. /למידע מלא...