אחד העם באחד מביקוריו בארץ ישראל

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם ערך חמישה ביקורים בארץ, בין 1891 ל- 1911, קודם עלותו ארצה ב- 1922. בעקבותיהם חשף את הליקויים והפגמים שמצא ביישוב היהודי החדש, ובראשם אופיו הפילנטרופי והחומרי. אף כי ראה בארץ את המרכז הלאומי של העם היהודי, סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות דרך שיבה המונית של העם ארצה, ולכן התנגד לציונות המדינית, שראתה בהקמת מדינה יהודית פתרון לבעיית העם כולו. תחת זאת הטיף ליצירת מרכז רוחני בארץ, שיקרין מאורו על יהדות הגולה. /למידע מלא...

חברי אגודת 'בני משה' בוורשה, 1895

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אגודת 'בני משה' הייתה מסדר חשאי של חברים מ'חובבי ציון', שהתארגנו ב-1889 בהנהגת אחד העם וסביב חזונו, לפיו דרוש חבר אנשים נבחרים, יחידי סגולה, הנכונים להתמסר להגשמת תחייתו הלאומית והרוחנית של עם ישראל. אחד העם היה נשיא המסדר בתקופתו הראשונה ומנהיגו הרוחני עד שחדל לפעול, ב- 1897. יושבים, מימין לשמאל: אליעזר קפלן, ד"ר אהרון סולובייצ'יק, שאול פנחס רבינוביץ, אברהם שלום פרידברג, בצלאל יפה, משה מרדכי פרוס. עומדים: עו"ד ברוך (בוריס) סטבסקי, ד"ר יוסף לוריא, חיים (ויטאלי) אלפרין, חיים נתן גינצבורג, אליהו זאב לוין-אפשטיין, ד"ר משה גוטליב, מתתיהו כהן, זאב גלוסקין, ברוך סֶרייסקי, יצחק אייזיק אליאשב. /למידע מלא...

ראשי סופרי 'השִלֹח' מראשיתו עד סוף שנת 1902

מילות המפתח: אחד העם, סופרים עבריים, ציונות רוחנית
אחד העם ייסד ירחון זה ב- 1896, וערך את עשרת כרכיו הראשונים, כחלק מחזונו בדבר מרכזיות הספרות הלאומית בתחייה הרוחנית של עם ישראל, כהכנה לתחייתו המדינית. בתצלום: אחד העם מופיע בשורה העליונה, שני מימין, ומעוטר בכותרת "עורך 'השלח' מראשיתו עד סוף שנת 1902".  /למידע מלא...

הרב צבי קלישר על גבי גלוית 'המזרחי'

מילות המפתח: ציונות דתית, מזרחי (תנועה), קאלישר, צבי הירש
התנועה הציונית - דתית 'המזרחי', שהקים הרב יצחק יעקב ריינס ב- 1902, ראתה ברב קלישר את אביה הרוחני. /למידע מלא...

הזמנה לקונגרס ציוני שאמור היה להתקיים במינכן ב- 25 - 27 באוגוסט 1897

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, תכנית בזל, ציונות מדינית
לפי תכנונו הקונגרס היה צריך להתכנס במינכן שבגרמניה ב- 25 - 27 באוגוסט 1897, אך עקב מחאת רבנים מקומיים הועתק מקום הכינוס לבאזל שבשווייץ, בה התקיים הקונגרס הציוני הראשון. קונגרס זה סימן את ראשית המפנה מתנועת חיבת ציון לתנועה ציונית מדינית, ובו התקבלה 'תכנית בזל', לפיה "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל מובטח לפי משפט הכלל". /למידע מלא...

הרצל עם משלחת צירי רוסיה לקונגרס הציוני ה- 6, באזל, 1903 (גלויה, וינה)

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני, יהודי רוסיה, ציונות מדינית
מפגשו של הרצל עם פעילי הציונות הרוסית, שהיו בימים ההם במובנים רבים לב ליבה של התנועה הציונית, הוביל אותו להתוודות בפומבי על ה"חרפה" שביסוד העליונות שבה התבוננו אז יהודי מערב אירופה על יהודי מזרח אירופה. הרצל שיבח את ציוני רוסיה על אחדותם הפנימית, על תודעתם הלאומית האיתנה ועל התמודדותם הגאה עם אתגרים קשים פי כמה משל אחיהם במערב. הוא אף הצהיר כי גם אם רק הציונות הרוסית הייתה מתגייסת למפעלו, היה די לו בכך. /למידע מלא...

בדרך לפתיחת אחד מהקונגרסים הציוניים הראשונים, באזל

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני
הרצל, בלוויית שלושה ממקורביו בתנועה הציונית - אוסקר מרמורק, מכס נורדאו וישראל זנגויל - בדרך לפתיחת אחד מהקונגרסים הציוניים הראשונים, באזל /למידע מלא...

תמונה קבוצתית של הרצל עם חברי המשלחת האנגלית לקונגרס הציוני ה- 6, בזל, 1903

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני
במרכז התמונה, ביושבים, מימין להרצל ז'נט אימו ומשמאלו ישראל זנגויל.  /למידע מלא...