היחסים בין רב הונא לרב חסדא: א. הסיפור בבבלי, גיטין ז ע"א

מילות המפתח: אמוראים
שניים מן האמוראים החשובים בבבל במאה השלישית לספירה היו רב הונא ורב חסדא. מאמר זה בוחן את היחס שבין השניים. כמו כן, מתייחס המחבר ליחסם לראשות הגולה, והשימוש במדרש הכתובים ככלי לביקורת פוליטית-חברתית.  /למידע מלא...

התפתחויות חדשות בחקר ישיבות בבל

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
מאמר בו המחבר מבקש לעמוד על הקונסנסוס שהתגבש בנושא חקר המבנה המוסדי של הישיבות בבבל בתקופת התלמוד ולהבהיר את השאלות השנויות עדיין במחלוקת. המחבר מסביר מונחים עיקריים כגון 'ישיבה' ו'מתיבתא', בוחן את המקומות בבבלי המזכירים מונחים אלה, ועל פי ניתוחם של המקורות מבקש לעמוד על משמעותם המדוייקת של המונחים ועל טיבם של המוסדות המכונים בכינויים אלה. ממחקרו עולה כי מוסדות אלו לא היו אקדמיה אלא מוסד הוראה מן הסוג המוכר לנו מתולדות החינוך, אותו מכנה המחבר 'חוג תלמידים', ושבמפנה המאה הג' למאה הד' מופיעות התכנסויות לימוד שחרגו מן המסגרת של חוגי התלמידים, תופעה שהמחבר טוען כי היתה צעד חשוב בהתגבשות האקדמיות המוכרות לנו מתקופת הגאונים. /למידע מלא...

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...

ההנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות ה- 7 עד ה- 12 : ג. המערכות הסטטיות - ההנהגה המרכזית הקדושה ואזורי רשותה

מילות המפתח: ישיבות, יהודי ארצות האסלאם, ראש הגולה, הנהגה דתית
המציאות הפוליטית בארצות האסלאם חזקה את דפוסי ההנהגה היהודית. המבנה הארגוני החברתי היה מרכזי והיררכי וכלל את הגאונים וראש הגולה שהיו אחראים כל אחד על האזור ברשותו. גם לישיבות היו אזורי השפעה מוגדרים שמהם קבלו תרומות ומינו דיינים. /למידע מלא...

ההנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות ה- 7 עד ה- 12 : ד. ביטויי השלטון העצמי של מוסדות ההנהגה המרכזיים

מילות המפתח: רס"ג, ישיבות, יהודי ארצות האסלאם, ראש הגולה, הנהגה דתית
עוצמתה של ההנהגה המרכזית של היהודים בארצות האסלאם באה לידי ביטוי בטקסים שהתקיימו בבבל כגון הכתרת ראש הגולה ובכינוס ההמוני ב'ירחי כלה'. בישיבה שבארץ ישראל היה המעמד בהר הזיתים בהושענא רבה המעמד הציבורי המרכזי. בין שני מרכזי ההנהגה, ארץ ישראל ובבל, פרץ במאה ה- 10 מאבק על הבכורה. /למידע מלא...

היחסים בין רב הונא לרב חסדא: ב. גירסת הירושלמי וגירסת המדרש

מילות המפתח: אמוראים
שניים מן האמוראים החשובים בבבל במאה השלישית לספירה היו רב הונא ורב חסדא. מאמר זה בוחן את היחס שבין השניים. כמו כן, מתייחס המחבר ליחסם לראשות הגולה, והשימוש במדרש הכתובים ככלי לביקורת פוליטית-חברתית.  /למידע מלא...

היחסים בין רב הונא לרב חסדא: ג. בין רב הונא לרב חסדא

מילות המפתח: אמוראים
שניים מן האמוראים החשובים בבבל במאה השלישית לספירה היו רב הונא ורב חסדא. מאמר זה בוחן את היחס שבין השניים. כמו כן, מתייחס המחבר ליחסם לראשות הגולה, והשימוש במדרש הכתובים ככלי לביקורת פוליטית-חברתית.  /למידע מלא...

דורות האמוראים בארץ ישראל

מילות המפתח: תלמוד בבלי, אמוראים
טבלה ובה רשימה של דורות האמוראים בבבל ובארץ ישראל. /למידע מלא...