אחד העם עם חלוצים, בשדרות הטכניון בחיפה, ינואר 1922

מילות המפתח: אחד העם, מלחמת השפות בארץ-ישראל, טכניון : המכון הישראלי לטכנולוגיה
כחבר הקורטוריון של הטכניון העברי בחיפה, נלחם אחד העם בחברת 'עזרה' הברלינאית, ותבע את השלטת העברית כשפת ההוראה בטכניון עצמו ובמוסדות אחרים של החברה בארץ. עמדתו התקיפה נתנה עידוד רב לעומדים במערכה, שנודעה בשם 'מלחמת הלשונות'. /למידע מלא...

אחד העם וסופרים עבריים נוספים בביקור בכפר חסידים, נחלת יעקב, סביב 1925

מילות המפתח: אחד העם, כפר חסידים, סופרים עבריים
במרכז מימין: חיים נחמן ביאליק, יהושע חנא רבניצקי, הרבי מיבלונה, הרב יחזקאל טאוב, ?, מ. בן עמי, אחד העם - יושב בקדמה, ומסביב חסידים חלוצים. /למידע מלא...

דיוקן אחד העם בתקופתו הלונדונית, סביב 1914

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם שהה בבירת אנגליה בשנים 1907 – 1922, כסוכן בבית המסחר לתה של איש העסקים היהודי-רוסי ומראשוני תנועת חובבי ציון, קלונימוס זאב ויסוצקי. /למידע מלא...

אחד העם בחוג המשפחה והחברים, סופרים, מחנכים ואישי ציבור, ביום הולדתו ה- 70, על הר הכרמל, אב תרפ"ו, יולי 1926

מילות המפתח: אחד העם
יושבים, בשורה הקדמית, מימין לשמאל: ש. בן-ציון, יהודה גרזובסקי, לאה בת אחד העם, אחד העם, רבקה אשתו, מרדכי בן הלל הכהן, יהושע חנא רבניצקי; עומדים, בשורה האמצעית - ד"ר יעקב ווינשל, דוד שמעוני, אשר ברש, רחל בת אחד העם, חתנו שמואל פבזנר, ?, ארתור בירם, ?, יצחק לדיז'ינסקי ; בשורה האחורית - שני מימין משה סמילנסקי. /למידע מלא...

גינצברג, אשר צבי (אחד העם) (1856 - 1927)

מילות המפתח: אחד העם
חבר "חיבת ציון", חבר "הוועד האודסאי" ומייסד זרם "הציונות התרבותית-הרוחנית".  /למידע מלא...

עבודת ההווה

מילות המפתח: ארגונים ציוניים
פעילות מיידית של האגודות הציוניות בקרב היהודים בחיי היום-יום שלהם ובמקומות מושבם. הפעילות התקיימה בכמה תחומים: פיתוח חינוך לאומי, פעילות תרבותית-לאומית, וחיזוק הרעיון הציוני והמוסדות הציוניים בקהילות. עבודת ההווה התבססה על תכנית ּבזל (1897). /למידע מלא...

אלפרד ולנסי (1943-1878)

מילות המפתח: ארגונים ציוניים, יהודי תוניסיה
למד משפטים בצרפת ושם התוודע לרעיון הציוני. ממייסדי "אגודת ציון" בתוניסיה בשנת 1911, נשיא הפדרציה הציונית בתוניסיה, עבר לצרפת ב- 1925 ונספה בשואה.  /למידע מלא...

ד"ר אלבר מוצירי (1933-1868)

מילות המפתח: ארגונים ציוניים, פרשת דרייפוס, יהודי מצרים
בן לאחת המשפחות המכובדות והעשירות במצרים, שעסקה בבנקאות. למד רפואה בפריז בתקופת משפט דרייפוס והשתתף במאבק הציבורי לזיכויו של דרייפוס. משפט דרייפוס נחשב לחוויה מעצבת בחייו - הוא נחשף לגילויי האנטישמיות המודרנית וגם להתעוררות הלאומיות היהודית. בפריז נפגש עם מכס נורדאו וגם עם הרצל. בשובו לקהיר פעל לשיפור בתי הספר היהודיים ולהחדרת העברית כשפת לימוד. הרבה להרצות לפני בני הקהילה על הציונות. ב- 1912 עלה לארץ ישראל, נשא לאישה את מתילדה (בת למשפחת מאני מחברון) והתכוון להשתקע בארץ. ב- 1913 הגיע למצרים כדי להשתתף בהקמת "הוועד הציוני המרכזי במצרים" ובשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה, לא יכלו בני הזוג לחזור לארץ ישראל. במצרים ייסד את העיתון "ישראל", ולאחר מותו המשיכה רעייתו להוציא את העיתון לאור .  /למידע מלא...