תכשיטים בתקופת המקרא

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית
דף מידע על תכשיטים בתקופת המקרא ועל התפקידים שמלאו בחברה הקדומה. דף המידע מביא גם  את תיאור הממצא הארכיאולוגי בתחום זה. /למידע מלא...

מסכות, רעשנים ומנהגי פורים: מסכות ורעשנים מאוספי אוצרות המדינה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מסכות
על שימושם של מסכות ורעשנים בפולחן ובחיי היום-יום כפי שעולה מהממצא הארכיאולוגי. /למידע מלא...

כפות רגלים ענקיות מראשית ישראל בבקעת הירדן

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, ארכיאולוגיה מקראית, תקופת ההתנחלות
חמישה מתחמים גדולים בצורת כף רגל נתגלו בסקר ארכיאולוגי בבקעת הירדן, בנחל תרצה ובהר עיבל. המתחמים קשורים, לדעת כותב המאמר, להתנחלות שבטי ישראל בכנען ויש לצורתם משמעות אידאולוגית. הסבר הממצא שואב מהמקרא ומהמזרח הקדום  וגם שופך אור גם על מושגים מקראיים כמו עליה לרגל. /למידע מלא...

מסיכה גרוטסקית מאכזיב

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, כלי חרס עתיקים, מסכות, אכזיב
מסכה שנמצאה באכזיב, חרס, מתקופת הברזל ב. שימשה ככל הנראה בטקסים פולחניים. /למידע מלא...

רעשן חרס מחצור

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, כלי חרס עתיקים, חצור (יישוב עתיק)
רעשן שנמצא בחפירות בחצור, חרס, תקופת הברזל ב'.
בחפירות ארכיאולוגיות בארץ נתגלו רעשנים עשויים מחרס המכילים אבנים קטנות או חומרים אחרים להרעשה. לרעשנים מגוון צורות, חלקם מעוטרים בצבע או בחריתות אך לכולם רעש אופייני של רעשן. שכיחותם של הרעשנים בחפירות בכל הארץ מוסבר בהיותם חפצים קטנים, קלים יחסית לייצור ששימשו את כלל האוכלוסייה. ישנה טענה שרעשן החרס היה כלי מוזיקלי חשוב בפולחן של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בתקופת בית ראשון.  /למידע מלא...

ציור קיר מקבר בני חסן

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, ציורי קיר, לבוש (מקרא)
תמשיח מקברו של פקיד מצרי, חנומ-חותפ, בבני חסן במצרים המתוארך ל 1900 לפנה"ס. בציור נראית שיירת סוחרים שמיים הבאה למצרים, בהם גברים ונשים לבושים בכותנות צבעוניות ומטלטליהם לצידם. תמשיח הקיר המצוי היום במוזיאון הבריטי. /למידע מלא...

תל מגידו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
"השער הכנעני" המשוחזר בתל מגידו,  שער הכניסה אל העיר מתקופת הברונזה המאוחרת (1200/1550 לפני סה"נ). /למידע מלא...

תל חצור

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, חצור (יישוב עתיק)
תל חצור הוא אתר ארכיאולוגי חשוב מתקופת המקרא. חצור שגשגה בתקופה הכנענית התיכונה (1750 לפני סה"נ בקירוב) ובתקופה הישראלית ( מאה 9 לפנה"ס) . במקרא מכונה חצור "ראש כל הממלכות" (יהושע יא 10). לחצור היה מעמד בין לאומי והיו לה קשרי מסחר עם ערי בבל וסוריה, מהם נשלחו אליה כמויות ניכרות של בדיל לתעשיית הברונזה.  /למידע מלא...