אישה, מסכה ותחפושת בספרות האגדה של חז"ל

מילות המפתח: ספרות חז"ל, נשים ביהדות
ניתוח סיפורי חכמים ומדרשים המספרים על התחפשות של אישה או לאישה. המשותף לכל הסיפורים הללו הוא שהתחפושת היא נשקו של החלש. /למידע מלא...

בורות ובארות, מעיינות והרים בסיפורים על חכמים

מילות המפתח: מים, ספרות חז"ל
המאמר קושר בין סיפורי חכמים שונים הקשורים במים: סיפורו של נקדימון בן גוריון, מעשה בבתו של נחוניא, ר' אלעזר והאיש המכוער, ראשיתו של רבי עקיבא ועוד. /למידע מלא...

מילות המפתח: ספרות חז"ל, נשים במקרא
שרה, בתו של יפתח ודינה הן שלוש נשים מקראיות שחוות משבר. אחת מהן מקבלת את הדין, והשתיים האחרות אילמות. חז"ל במדרשיהם מחו בשם שלושתן. /למידע מלא...

פרק נוסף בבחינת בית היוצר של המדרש והאגדה

מילות המפתח: מדרשי אגדה
המאמר מלמד כי אירועים של פרידה היוו הזדמנות קבועה להתהוות מדרש ואגדה. המקורות מעידים שהיה נהוג לומר דרשה בפרידות שבין החכמים לבין עצמם, בפרידות שבין החכמים לבין ציבור שומעם, ואף מחוץ למעגל החכמים המצומצם, כפי שעולה מסיום טקס הקבורה בו החכם פוטר את הרבים בשם האבל. /למידע מלא...

ספרות חז"ל ולימודי נשים

מילות המפתח: ספרות חז"ל
המאמר מנסה לענות האם וכיצד השפיעו לימודי המגדר והתנועה הפמיניסטית על קריאת ספרות חז"ל בכלל, וביחסה לאישה ולמעמדה בפרט. המאמר מתייחס למאמרים ולחוקרות פמיניסטיות של ספרות חז"ל ולמשמעויות העולות מקריאתן. כמו כן, מציגה המחברת קריאה פמיניסטית של משנת סוטה ג ד, המתבססת, לדעת המחברת, על 'מתודות קבילות לגמרי בלימוד אקדמי של תלמוד'. /למידע מלא...

על דרשות בציבור בבבל התלמודית: הפירקא

מילות המפתח: דרשות (יהדות), בתי כנסת, יהדות בבל
הפירקא הנו מונח המופיע בתלמוד ומציין דרשה שנאמרה בציבור במועדים שונים. המאמר בוחן את המאפיינים השונים של הפירקא: היכן היא נאמרה, לאיזה קהל היא יועדה, מה היה תוכנה וכד'.  /למידע מלא...

שבעים פנים לתורה : למהלכו של ביטוי

מילות המפתח: מדרשי אגדה, פלורליזם (מדעי החברה), חז"ל
הביטוי 'שבעים פנים לתורה', מבטא בדרך כלל את הרבגוניות שבדרכי לימוד התורה. משל זה נובע מעולמם של חז"ל ומבוסס על דבריהם ועל ביטויים משלהם.המאמר עוסק בבירור מקורו של הביטוי. /למידע מלא...

המתודולוגיה של חקר מחשבת חז"ל

מילות המפתח: מדרשי אגדה, חז"ל, אדם (פילוסופיה)
המאמר טוען שכדי לבחון באופן שיטתי את מחשבת חז"ל יש לעסוק בבחינה של יחידות מדרשיות שלמות, זאת בניגוד לעמדה המסתפקת באיסוף של אמירות מדרשיות שונות בנושא מסוים. המאמר מדגים זאת על ידי השוואת תפיסת האדם במדרש בראשית רבה לתפיסת האדם במדרש תנחומא. /למידע מלא...