מפת מבצע "חירם" : 28 - 31 אוקטובר 1948

מילות המפתח: מלחמת השחרור, מבצע חירם
מבצע "חירם" תוכנן עוד באוגוסט 1948 במטרה לחסל את פעילותו של קאוקג'י באזור. קאוקג'י טען שהחלטות הפסקת האש של האו"מ אינן חלות עליו, והוא תקף את קיבוץ מָנָרָה. השתלטות על הקיבוץ הייתה מקנה לצבא קואקג'י ולתותחיו שליטה על כביש ראש-פינה-מטולה. מטרת המבצע הייתה להשמיד את האויב בגליל המרכזי ולהציב קו הגנה על הגבול הצפוני של הארץ. המבצע בוצע בסוף אוקטובר 1948, השתתפו בו ארבע חטיבות, והוא נמשך כ- 60 שעות. במהלכו נהדפו ללבנון שרידי צבאו של קאוקג'י, והשליטה של ישראל בגליל הובטחה.  /למידע מלא...

מפת מבצע "חורב" ("עין") : 22.12.1948 - 6.1.1949

מילות המפתח: מלחמת השחרור, מבצע חורב
המבצע נקרא על שם הר חורב הוא הר סיני. מטרת המבצע הייתה להכריח את המצרים לנהל משא ומתן לשביתת נשק באמצעות חיסול משלטי ביר-עסלוג' וכיבוש עוג'ה אל-חפיר. זאת, כדי ליצור עמדות מיקוח טובות יותר לישראל במהלך משא ומתן זה. המבצע התבסס על פעולות הטעיה באזור רצועות עזה, שגרמו לריכוז כוח מצרי באזור ואפשרו לכוחות ישראליים לחדור לחצי האי סיני עד לאזור אַבּוּ עָגֵילָה. במבצע זה הייתה פעילות אווירית רבה של מטוסים ישראליים וכן פעילות של חיל הים בהפגזת רצועת עזה מן הים. הצלחתה של ישראל בגזרה זו הביאה להתערבות מצד ארצות הברית ובריטניה, והן לחצו על נסיגה מסיני. /למידע מלא...

מפת מבצע "עובדה" : 5 - 10 מרס 1949

מילות המפתח: מלחמת השחרור, מבצע עובדה
מבצע עובדה נועד לקבע את השליטה בחזית הדרום וזאת עקב השיחות עם ירדן (מארס 1949) במהלכן התברר כי היא תובעת את השליטה בנגב הדרומי. בתביעה זו חוזקה ירדן על-ידי הבריטים. לפיכך, ניתנה הוראה לצה"ל להשתלט על הנגב הדרומי. הפעולה בוצעה באופן שהצבא לא ייתקל בליגיון הירדני, וניתנו הוראות לא לעבור את הגבול עם מצרים או עם ירדן. חטיבת "הנגב" בסיוע חיל ההנדסה יצרה דרך התקדמות מבאר-שבע למכתש רמון ודרומה. הירדנים גילו את הכוח המתקדם, והם פינו את העיירה אוּם-רַשְרַש שעל המפרץ. כוחות צה"ל השתלטו על המקום. במָקום זה קמה העיר אילת. /למידע מלא...

הפליטים הערביים : 1949

מילות המפתח: פליטים, מלחמת השחרור, ערבים בארץ - ישראל
בשלב הראשון של מלחמת העצמאות היוו ערביי ארץ-ישראל גורם מרכזי בפעולות הלוחמה. כאשר החלו הכוחות היהודיים לעבור לאסטרטגיה של התקפה – החל להתעורר פחד בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ. את תחושת הפחד ליבו שידורים בתחנות ערביות. הן הציגו את הלוחמים היהודים כשואפי נקם והרג. את הבריחה של ערביי ארץ-ישראל ב-1948 לא עצרה ההנהגה המקומית, וברוב המקרים היו חבריה ראשנים לבריחה. גם צבאות ערב לא הציגו עצמם, כמי שבא לסייע לערביי ארץ-ישראל ולא פעלו כגורם מרגיע ועוצר בריחה. במדינות ערב הם התגוררו במחנות כפליטים: ברצועת עזה (במצרים), בממלכת עבר הירדן, וכן בסוריה ובלבנון.  /למידע מלא...

מפת תוכנית ברנדוט : ספטמבר 1949

מילות המפתח: מלחמת השחרור, פרשת ברנדוט
לאחר הכרזת המדינה ובגלל המלחמה בארץ מינה האו"ם את הרוזן פ' ברנדוט למתווך מטעמו בין הצדדים הלוחמים. המתווך ועוזרו, ראלף באנץ' השקיעו מאמצים רבים להשגת הפסקת אש. המתווך ניסח תכנית, בה התווה גבולות חדשים למדינה יהודית: הנגב, יהודה ושומרון הוקצו לירדן, ואזור החוף והגליל – למדינה היהודית. נמל חיפה ושדה התעופה לוד נקבעו כאזור ניטרלי. מבחינה מדינית הציעה התכנית הקמת קונפדרציה בין ישראל לבין ירדן. כל מדינות ערב, פרט לירדן, התנגדו לתכנית. ישראל דחתה את התכנית, אך הביעה נכונות לנהל מו"מ נוסף. לאחר ההפוגה חזר בו ברנדוט מרעיון הקונפדרציה והציע תכנית שנייה, ובה הציע את בנאום ירושלים.  /למידע מלא...

הסכמי שביתת הנשק

מילות המפתח: הסכמי שביתת נשק
השיחות להסדר שביתת הנשק החלו בינואר 1949 והתנהלו באי רודוס. מוקד השיחות היה קביעת הגבולות בין ישראל לשכנותיה. המשא ומתן נוהל על-ידי ראלף באנץ, המתווך בפועל מטעם האו"ם, ובראש המשלחת הישראלית עמד ולטר איתן.  /למידע מלא...

היציאה מן החומות

מילות המפתח: ירושלים (יישוב עירוני)
כינוי לתהליך שבמסגרתו הוקמו בירושלים שכונות מחוץ לחומות העיר העתיקה כגון: משכנות שאננים (1860), מחנה ישראל (1867), נחלת שבעה (1869), מאה שערים (1874) ועוד.  /למידע מלא...

'יבוסי'

מילות המפתח: מלחמת השחרור
מבצע של 'ההגנה' בירושלים ובסביבתה, שנמשך כשבוע (22 באפריל- 1 במאי 1948), ומטרתו היתה לטהר את העיר ומרחבה מהאויב, עם התקדמות הפינוי הבריטי. /למידע מלא...