מילות המפתח: תנ"ך. שיר השירים, עין גדי
מהו המרחב המשוער שבו התחברה מגילת שיר-השירים על פי תיאורי הנוף, הצמחים, בעלי החיים, ומפעלות האדם שבה? המאמר המסכם את ספרו של הראל מחזק את הטענה כי נופי עין גדי ונופי ים המלח מזכירים את הנופים המתוארים בשיר השירים.  /למידע מלא...

’הפכת מספדי למחול לי‘ - עיונים ספרותיים-רעיוניים בתהלים ל

מילות המפתח: תנ"ך. תהלים
עיון בתהלים ל'- מזמור תודה פרטי של אדם הניצל מסכנת מוות. קריאה מדוקדקת וניתוח מבנה המזמור מחדדים את התודעה הנפשית והאמונית שמביע המזמור. /למידע מלא...

סיפור יוסף ומסריו האמוניים, הלאומיים והכלל אנושיים

מילות המפתח: יוסף (בן יעקב)
ההרצאה עוקבת אחר המוטיבים בסיפור יוסף. המוטיבים מגלים את דמותו הייחודית של יוסף, וחושפים את המסר של הסיפור גם כחוליה בהיסטוריוגרפיה המקראית וגם כסיפור כלל אנושי. ההרצאה הוכנה על יד ד"ר לאה מזור עבור אתר מקראנט. /למידע מלא...

גריזים ועיבל, ברכה וקללה

מילות המפתח: הר עיבל, הר גריזים
כל הציונים הגיאוגרפיים שבפרשת הברכה והקללה, בדברים יא, כט-ל מורים לכיוון שכם, מלבד הערבה והגלגל. המאמר עוסק בשאלה מה עניין הערבה והגלגל אצל גריזים ועיבל? והאם משתקפות בפסוקים שתי מסורות שהאחת ממקמת את הטקס הברכה והקללה באזור שכם והאחרת קושרת אותו לאזור הגלגל שבין הירדן ליריחו?  /למידע מלא...

משה אהרון ומרים‮ - ‬אחים‮, ‬מנהיגים ומתחרים

מילות המפתח: משה (רבינו), מרים (הנביאה), אהרון (הכהן), מנהיגות במקרא
פרשת האישה הכושית (במדבר יב),  והביקורת של אהרון ומרים על משה, מבטאים מתח בין מנהיגי דור יציאת מצרים. מתח גלוי זה, בא לידי ביטוי באופן מרומז בסיפורים נוספים. /למידע מלא...

מילות המפתח: תנ"ך. שיר השירים, עין גדי
בקורת של ד"ר לאה מזור על ספרו של מנשה הראל, טבע ואנוש, יופי ואהבה בשיר השירים. הבקורת עוסקת בדרך תיאור דמויות הדוד והרעיה בשיר השירים,  בקשר שבין שיר השירים לגן העדן ובאפשרות שהספר נכתב על ידי איש עין גדי. /למידע מלא...

שירת גן העדן השרוף : עיוני מקרא בפואימה 'נוף בעשן - פרקי ברגן-בלזן' של איתמר יעוז-קֶסְט

מילות המפתח: שואה ויהדות
ד"ר לאה מזור בוחנת את הזיקות המקראיות בפואמה, ואת משמעותן להבנת היחס של המשורר איתמר יעוז קסט לחווית השואה ומשמעותה. /למידע מלא...

בין מקרא לציונות : מבוא ומקורות

מילות המפתח: שמות גיאוגרפיים (מקרא), שמות גיאוגרפיים
המאמר עוסק בשמות הישובים שנתנו בעשור הראשון של מדינת ישראל. המקור לרבים מהשמות הוא המקרא. חלק זה של המאמר מתאר  את התופעה ומגדיר את מטרת המאמר: בדיקת הכתובים המקראיים של שמות הישובים שנבחרו כדי לזהות את התפישה הרעיונית שמאחורי מתן השמות. /למידע מלא...