עם הגיע הידיעות מפונאר על הרצח ומעשי ההרג בערים ובעיירות הסביבה, החליטו אנשי תנועות הנוער להערך להתגוננות מזוינת. למרות מנגנון ההטעיה של הגרמנים, שנועד להסתיר מהיהודים את מדיניות ההשמדה הטוטאלית, הצליחו חברי תנועות הנוער, להבין שכוונת הגרמנים להשמיד את כל יהודי אירופה. לאחר ההתכנסות בלילה שבין 31 בדצמבר 1941 ל-1 בינואר 1942, התכנסו חברי תנועות הנוער החלוציות בגטו וילנה, בעקבותיה הוקם בגטו וילנה "הארגון הפרטיזני המאוחד". הוא כלל בתוכו תנועות נוער שונות ביניהן "השומר הצעיר", "בית"ר" ו"הנוער הציוני", הקומוניסטים וה"בונד". אנשי המחתרת היהודית בוילנה, הפפ"או, הפיצו לגטאות האחרים את הידיעות בדבר ההשמדה על ידי קשרים וקשריות, שנשאו כרוז (המופיע בתצלום לעיל) ובו אזהרה וקריאה למרד. אבא קובנר, ממנהיגי תנועת השומר הצעיר, היה בין חברי המחתרת בגטו וילנה.
לקריאה נוספת:
כרוז שהוקרא באסיפת הנוער החלוצי בווילנה ב- 1 בינואר 1942המחתרת, הפרטיזנים וההתנגדות היהודית בוילנה ובסביבותיהתנועות הנוער היהודיות
באתר יד ושם:
תצלומים נוספים בנושא ההתנגדות הלוחמת
המוזיאון החדש – התנגדות והצלה
תנועות הנוער בגטו לודז'
