עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > ציונות > אישיםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > עלייה שלישיתעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > ההתיישבותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > ההתיישבותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > עלייה שלישית
יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה


תקציר
על מאיר יערי, מנהיג  'השומר הצעיר'. המאמר מתאר את תולדות חייו, דרכו להנהגת התנועה, השקפת עולמו וזיקתו למורשת היהודית. גם בשיא הערצתו למשטר הקומוניסטי בברית המועצות לא ויתר יערי על מתן קדימות לעם היהודי ולציונות.



ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק : מאיר יערי : שילוב של אב סמכותי וכוהן גדול
מחבר: גד אופז


בזכרונותיו סיפר מאיר יערי על נהימתו הזועפת של שלמה לביא, שהיה מטיח בחברי 'השומר הצעיר': 'ניצ'ה... צ'ה... צ'ה... צ'ה...' היה זה ביטוי של גנאי ושל בוז, שבא לשים ללעג ולבטל את ה'אינטליגנטיות' של השומר הצעיר. באותם ימים ראשונים של עבודה בנטיעת אקליפטוסים בסמוך לכינרת, הצעירים שזה מקרוב עלו לארץ, נפלו למשכב. הם נכשלו בנסיונותיהם להדביק את לביא המבוגר מהם, ועל-כן חלו מעייפות ומתיסכול. דווקא עם חברי גדוד העבודה בעלי התרבות העממית יותר כרת לביא ברית, אך גם היא לא האריכה ימים.

הפרטים הללו מאפיינים את מערכת היחסים ששררה בין העליות השנייה והשלישית. צעירי העלייה השלישית ראו בקודמיהם מופת. השומר הצעיר, לדוגמה, צירף בשמו שני ניגודים: מחד 'השומר', אותו ארגון ששיקף במעשיו את האקטיביזם הנמרץ ביותר, ומאידך 'הפועל הצעיר', שהיה הזרם המופנם יותר במחנה תנועת העבודה הציונית. בפועל שמרו חברי השומר הצעיר על עצמאותם התנועתית בקנאות ולא ויתרו עליה עד היום.

גדוד העבודה היה הגדול והמרכזי מבין הגופים שיצרו אנשי העלייה השלישית. אך הוא לא האריך ימים, ועוד בטרם מלאו לו עשור התרסק וקרס. השומר הצעיר היה יומרני פחות בראשיתו, אך הישרדותו רבת השנים ואיכותו כגוף יוצר ובונה עשו אותו לגורם בעל השפעה מובהקת על תרבות החיים הישראלית.

יותר מכל אדם אחר היה מאיר יערי זה שקבע ועיצב את דמותה של תנועת השומר הצעיר. הוא הנהיג אותה משך יותר מ- 60 שנה ועמד בראשה מראשיתה ועד שהגיעה לבגרות. יערי נולד בשנת 1897 בעיירה ריישא שבגליציה. מצד אמו היה צאצא של ר' אלימלך מליז'אנסק. אביו היה ציוני. בית הוריו, שבו שררה עדיין מסורת חסידית, היה כבר בית משכילי. בשנת 1914 הגיעה משפחת ואלד (יערי) לווינה, עם גל הפליטים שנמלטו מגליציה מפחד הכיבוש הרוסי. בווינה השלים יערי את לימודיו התיכוניים והתגייס לצבא האוסטרו-הונגרי, בו שירת כקצין עד לסיום המלחמה. סמוך למפלה התמרדו חיילי הגדוד במפקדיהם והטילו על יערי ועל עוד קצין, שהיה ממוצא אוקראיני, להחזיר אותם לבתיהם. אין ספק, שהשירות הצבאי הקרבי והניסיון הפיקודי חישלו את האיש וגיבשו את כושרו הטבעי כמנהיג.

בתום המלחמה שהה יערי עוד כשנתיים בווינה. באותה עת שילב פעילות תנועתית עם לימודים אקדמיים. הוא למד חקלאות ושמע הרצאות בנושאים חברתיים ופסיכולוגיים. התקופה הזאת תרמה רבות לעיצוב השקפת עולמו ולפיתוח השכלתו.

עוד בזמן בו שירת יערי בצבא החלו מתקיימים בהשומר הצעיר דיונים סביב שאלת חובת העלייה לארץ-ישראל. סיום המלחמה כבר נראה קרוב, הצהרת בלפור התפרסמה, והשאלה אם ומתי לעלות היתה ממשית ביותר. בגאליציה, שהיתה שוב מרכז התנועה, התקיימו שלוש 'כנסיות' (ועידות), ובהן הוכרע, בסופו של דיון ממושך, לטובת המגמה ה'פלשתינו-צנטרית'; רוצה לומר, בעד הגישה המצדדת בעלייה מוקדמת ככל האפשר, ללא השתהות עד לגמר הלימודים האקדמיים, או תהליכי-התבגרות אחרים. האיש שהנהיג את חסידי הגישה 'הפלשתינו-צנטרית', היה דולק (דוד) הורוביץ. יערי התייצב לצידו מיד עם שחרורו מהצבא. בהמשך הדרך הפך מה שהחל כשיתוף-פעולה בין השניים, ליריבות מרה. יערי עלה לארץ באביב 1920 ולאחר תקופת נדודים קצרה הצטרף למחנה העבודה בבית-גן. בראש אותה חבורה עמד דולק הורוביץ. שניהם היו אלה שהכריעו בשאלה מי ומי יהיו העולים לביתניה-עילית, שם הוקם מחנה עבור מי שהיו אמורים לסקל ולטעת את אדמות פוריה.

ימי ביתניה-עילית ארכו מעט יותר מחצי-שנה, ובסך-הכל לקחו בהם חלק 26 מחברי השומר הצעיר. למרות זאת, היתה השהות על ראש ההר, הנשקף לכינרת, לחוויית התשתית של חברי השומר הצעיר בארץ. למקום הזה נקבצו כמה וכמה מהאישים המרכזיים בתנועת השומר הצעיר, והם התכוונו לממש בו את חזון העדה האוטופית, שנשאו עמם עוד מימי תנועת הנוער, שבהם היו קשובים לתורותיהם של בובר, לנדאואר, ויניקן ופרויד, הם היו שקועים במעין ריטואל מיסטי של וידויים, באמצעותו התיימרו להרוס את כל המחיצות החוצצות ביניהם. ירידתם מפסגת החלומות של ביתניה אל מחנה 'שומריה' בעמק יזרעאל נבעה לכאורה מסיבות טכניות. בפועל לא ניתן היה להוסיף ולקיים את המתח הבין-אישי שבו חיו.

במחנה 'שומריה' קיבלו חייהם אופי מתון יותר. הם יצקו את החלום לתוך חיי המעשה של סלילת כביש חיפה-נצרת ועסקו בהכנות לקראת העלייה להתיישבות. מעל לכל היתה זאת תקופת יצירתו של קובץ הווידויים הקולקטיבי 'קהליתנו', ששימש להם במה לביטוי ולפרידה מחלומות הנעורים.

מאיר יערי היה נותן הטון בטקסי הווידוי שהתקיימו בביתניה-עילית. מעמדו כראש וראשון בין חבריו נשמר גם לאחר המעבר ל'שומריה'. יתרון הגיל ונסיון החיים העניקו לו עדיפות במאבקים המתמשכים על כתר ההנהגה. האינטימיות העדתית הומרה במאבקי-כוח. בר-הפלוגתא היה דולק הורוביץ, שהשכיל לאסוף סביבו חבורת תומכים. לילה אחד הגיעה המאבק לשיאו, ויערי הודח. הוא עזב את המחנה בטרם אור ראשון ויצא לגלות מתנועתו לתקופה שנמשכה כשנתיים.

בהיותו מחוץ למעגל לא חדל מחפש דרך-שיבה. המסה 'סמלים תלושים' נכתבה בסוף שנת 1923, בהשראת הדחף לחזור אל חיק חבריו. יערי היה מודע למשבר האמונה אליו נקלעו חבריו לאחר השלמת 'קהליתנו', בשלב ההמתנה לעלייה להתיישבות. הוא עצמו היה בזמנו היוצר של שפת הסמלים הכמו-דתית, שאיפיינה את חבורת השומר הצעיר. לכן, בבקשו לו דרך-שיבה, עסק באינטנסיביות בחיפוש אחר השקפת-עולם, שתהלום את הכמיהה לאמונה הטבועה בו ובחבריו. הפאתוס של 'סמלים תלושים' היה נקי מזיוף. הוא אמנם התכוון לדברים שכתב:

רק דבר אחד ברור לי, שעם שלם לא יוכל להמשיך קיומו זמן רב בלי פרינצפיון מיטאפיזי וסמל דתי. אחרת הוא שוקע. וכאן לא תועיל שום קונצפציה כלכלית וחברתית.
...הסמל הדתי כיום איננו אתנו. ומכיוון שאיננו – לא יעלוהו שום קמיעות ולחישות ושום התרגשויות רגעיות... אנו צריכים להתחיל מראש [מבראשית]. צריך לחפור בלי דמויות [סמלים תלושים]. אולי בחפרנו נמצא מתחת לכל היגון שבמציאות מקור מים חיים.

במסה זו סימן יערי את תורתו של אהרון דוד גורדון כתורה הנושאת בחובה את מסכת 'הסמלים החיוניים' המבוקשת. הוא הציב אותה בניגוד לסמלים התלושים והכוזבים של תרבות הנעורים, שהזינה את 'קהליתנו'. באומרו, 'וכאן לא תועיל שום קונצפיה כלכלית וחברתית', התכוון יערי, ללא ספק, למארכסיזם, שהתיימר להיות תורה חברתית-כלכלית מדעית, המושתתת על יסודות מטאפיסיים. הוא לא מצא בה את מבוקשו, לפחות לא בשלב הנוכחי. דווקא תורתו הציונית של גורדון, על מרכיביה האנרכיסטיים ואופיה הפאנתאיסטי-מיסטי, היתה עדיין קרובה יותר לליבו. לא ארכו הימים ויערי חולל תפנית חזיתית ופנה למארכסיזם. עד היום אין תשובה ברורה ושלמה לשאלה מה הניע אותו לשינוי קוטבי כל-כך. סימני קירבה למארכסיזם היו זרועים אמנם לכל אורך הדרך שעשתה תנועת השומר הצעיר עד אז. סימן לדבר ניתן למצוא בדרכו של דולק הורוביץ – עמיתו-יריבו של יערי – שהקדים ופנה למארכסיזם והגיע עד לסף ירידה מהארץ עם חבריו אנשי השמאל בגדוד העבודה. השפיעה גם המציאות ששררה בארץ בתקופת משבר העלייה השלישית ועם בואה של העלייה הרביעית, שהיו בה אלמנטים קאפיטליסטיים. הנימוקים הללו יכולים להציע הסבר חלקי לתפנית. אבל רק אם נצרף אליהם את ההנחה, שיערי פעל מתוך שאיפה לשוב ולתפוס עמדת-הנהגה בתנועתו, רק אז יושלם ההסבר. כמי שהיה בקי ומעורה בנבכי נפשות חבריו לתנועה, השכיל יערי להכיר בצורך העמוק שהיה להם בחיים לאור אמונה. יערי מילא לדידם את תפקיד הנביא המבשר, האב המייסד והכוהן הממסד.

בקיץ 1924, בעת כינוס חברי השומר הצעיר בבית-אלפא, חלה התפנית. באותו כינוס הצהיר יערי לראשונה על דבר פנייתו לעבר המארכסיזם. התגובות היו חלוקות. יערי הבין, שכדי לזכות בכתר ההנהגה שומה עליו לרכוש לצידו את תמיכת חברי התנועה בחוץ-לארץ. עתודות כוח-האדם הרבות והאיכותיות של תנועת הנוער היו הערובה להמשך הקיום והגידול של הקיבוצים בארץ. יערי, כטבנקין בעִתו, היה מודע לכך, שמרכז הכובד של התנועה הקיבוצית הקמה והולכת מצוי עדיין מחוץ לגבולות ארץ-ישראל, בקינים של תנועות הנוער ובהכשרות של 'החלוץ'. יערי יצא לשליחות, שנמשכה כשנה וחצי. לאחר שובו היתה עמדת ההנהגה מובטחת לו. בשלב הזה (1927) עמד בראש מייסדי הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר'. עם הזמן זכה יערי למעמד של מנהיג מורם מעם, שסיגל לעצמו גינוני-חצר וסמלי-מעמד.

ליערי לא היתה חבורה דומה לזאת שהתלכדה סביב טבנקין. מרחביה לא היתה עין-חרוד. בין קיבוצי הקיבוץ הארצי היו נוספים, דוגמת משמר-העמק, שבהם התרכזו אישים בעלי יכולת ושאיפות להנהיג. יערי בנה פחות על חברוּת ולויאליות ויותר על מרות ועל תמרון טאקטי בין סיעות וזרמים מנוגדים. עמדתו היתה בדרך-כלל עמדה אמצעית. הוא היה מופקד על ליכוד השורות. קיום המסגרת היה ערך לעצמו בהשומר הצעיר, שהיה תנועה קיבוצית סלקטיבית, אשר דגלה בצמיחה אורגנית. מידת החשיבות של ההגנה על המסגרת התנועתית בלטה במיוחד באימוץ עקרון הקולקטיביות הרעיונית. לקראת כל מועצה או ועידה היה יערי מפרסם שורה ארוכה של 'תזיסים', שהיו יותר תכתיב אידיאולוגי מאשר מצע לדיון. מאבקי הכוח שהתנהלו בתוך ההנהגה, הוצנעו מעיני החברים מהשורה, אשר העדיפו להאמין שיש להם הנהגה המנווטת אותם ללא ספקות ותהיות. הגיבוש האידיאולוגי מילא בשומר הצעיר את תפקיד הדבק המחבר, כשם שהאקטיביזם היה הגורם המלכד בקיבוץ המאוחד.

את נאמנותו וחרדתו לגורל העם הציב יערי בראש. אפילו בעת התקרבותו לאידיאולוגיה המארכסיסטית ובשיא הערצתו למשטר הקומוניסטי בברית-המועצות לא ויתר על יחס הקדימה לעם היהודי ולציונות. תורת השלבים (אֶטַאפִּים). שאימץ בעקבות בורוכוב, לא באה רק לקבוע סדר-אירועים – רוצה לומר, הגשמת הציונות קודמת למהפכה שתביא לשלטון את מעמד הפועלים – היא באה גם להציב סדר-קדימויות ערכי. הציונות קודמת למארכסיזם בזמן ובערך.

בשנותיו האחרונות היכה יערי על חטא וביטא חרטה וחרדה על שהחינוך שהעניק השומר הצעיר לבניו ולחניכיו לא עשה יותר למען 'היניקה... מכל עושר המורשת של ישראל-סבא'.

באישיותו של יערי היה שילוב של דמות-אב סמכותי וכוהן גדול המנצח על מעמדות-פולחן אידיאולוגיים. הוא הצטיין בכושר ביטוי בכתב וכיוצר אתוס תנועתי עמוס בסמלים ובטקסים. הוא עצמו היה טעון במורשת יהודית. אך באמונה האקלקטית שעיצב, היה ביטוי מוגבל לאותה מורשת ביחס לתכנים שאולים מתורותיהם של מי שרחקו ממקורות היצירה והמחשבה היהודית. הדברים אמורים בראש וראשונה במארכס ובפרויד. יערי הספיק לבטא תחושה של אי-נחת מתוצאות הדרך החינוכית שעיצב. מנקודת המבט העכשווית נראה, כי חבל שההכרה הזאת לא הקדימה לבוא.

לחלקים נוספים של המאמר:
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק : יצחק טבנקין : המנהיג והתנועה - יישות אחת
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק: שלמה לביא : חלוץ תמיד
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק : מאיר יערי : שילוב של אב סמכותי וכוהן גדול (פריט זה)
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק : יעקב חזן : 'אופטימיסט ללא תקנה'

ביבליוגרפיה:
כותר: ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק : מאיר יערי : שילוב של אב סמכותי וכוהן גדול
מחבר: אופז, גד
שם  הספר: עמק יזרעאל, 1967-1900 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר
עורך הספר: נאור, מרדכי
תאריך: תשנ"ג - 1993
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה
הערות: 1. סידרת עידן ; 17.
2. בסיוע המכון לחקר תולדות הקרן הקיימת לישראל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית