מגמות בפסיקתו של רבי יוחנן בתחום היחסים החברתיים והכלכליים עם הנוכרים

מילות המפתח: פסיקה (הלכה), כלכלה, חברה, יהודים ואומות העולם
המחבר בוחן את פסיקותיו של ר' יוחנן, מגדולי אמוראי א"י, בתחום היחסים החברתיים והכלכליים שבין ישראל לנוכרים. לדעת המחבר, ר' יוחנן נטה להקל על הציבור במקורות שההלכה אפשרה לו לעשות כן. במיוחד בהלכות שמקורן בסייגים ותקנות שנקבעו בשל חשש הלכתי מסוים. הסיבה לדעת המחבר, היא רגישותו של ר' יוחנן למצבו הכלכלי הקשה של הישוב היהודי בא"י, ונכונותו להקל בחלק מהאיסורים, על מנת לעודדו ולחזקו.  /למידע מלא...

הדיינים היהודים בא"י משנת 70 עד 500

מילות המפתח: ארץ-ישראל, בתי דין דתיים
מטרת המאמר היא לתאר את הדיינים ומוסד הדיינות בא"י מהתקופה שלאחר חורבן הבית (שנת שבעים לספירה) ועד לדורות האחרונים של האמוראים (סוף המאה החמישית). המאמר מתבסס בעיקר על מקורות מספרות חז"ל ומעט על מקורות חיצוניים. אחת מהמסקנות הבולטות במאמר כי בתקופה זו לא היו בתי דין ממוסדים. פעולת השיפוט התבצעה בעיקר על ידי שופטים בודדים, שסמכותם וחופש פעולתם היה נתון במידה רבה להרשאת השלטונות. /למידע מלא...

יחס התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי לסטיית שופט מן הדין

מילות המפתח: הלכה, משפט עברי
בספרות חז"ל מצויים מקרים לא מעטים, שבהם סטו חכמי ההלכה משורת הדין. המחבר ממיין את סוגי סטייה אלו לכמה עיקריים: שיקולים חוץ-משפטיים; כללים המתירים סטייה מן הדין ופסיקה בניגוד לפרקטיקה ההלכתית. כמו כן, טוען המחבר שיש הבדל בין יחסו של התלמוד הירושלמי לתלמוד הבבלי ביחסם לסטיות אלו. בעוד בתלמוד הבבלי סטיות אלו מתקבלות בהבנה, הרי שהתלמוד הירושלמי סבלני פחות לתופעה זו. המחבר מציע כי המתחים הפנים-יהודיים בא"י (כמו הכתות בימי הבית, והנצרות הקדומה) לעומת הלכידות הפנימית היחסית של יהדות בבל גרמו לכך. /למידע מלא...