הישיבות בבבל בתקופת האמוראים

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים
מידע ומקורות ראשוניים על ישיבות בבל : נהרדעא-פומפדיתא וסורא, על סדרי הלימוד בהן ועל הקשר בין ישיבות בבל לישיבות ארץ ישראל. /למידע מלא...

התפתחויות חדשות בחקר ישיבות בבל

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
מאמר בו המחבר מבקש לעמוד על הקונסנסוס שהתגבש בנושא חקר המבנה המוסדי של הישיבות בבבל בתקופת התלמוד ולהבהיר את השאלות השנויות עדיין במחלוקת. המחבר מסביר מונחים עיקריים כגון 'ישיבה' ו'מתיבתא', בוחן את המקומות בבבלי המזכירים מונחים אלה, ועל פי ניתוחם של המקורות מבקש לעמוד על משמעותם המדוייקת של המונחים ועל טיבם של המוסדות המכונים בכינויים אלה. ממחקרו עולה כי מוסדות אלו לא היו אקדמיה אלא מוסד הוראה מן הסוג המוכר לנו מתולדות החינוך, אותו מכנה המחבר 'חוג תלמידים', ושבמפנה המאה הג' למאה הד' מופיעות התכנסויות לימוד שחרגו מן המסגרת של חוגי התלמידים, תופעה שהמחבר טוען כי היתה צעד חשוב בהתגבשות האקדמיות המוכרות לנו מתקופת הגאונים. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן

מילות המפתח: רס"ג, לוח שנה, ישיבות, יהדות בבל
הידיעות העיקריות על מהלך חייו של רב סעידה גאון והתפקיד שמלא בפולמוס על לוח השנה שהתחולל בשנים 923-921 בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל. רב סעדיה נטל חלק חשוב במאבק הזה ונתפס כאחת הדמויות המובילות במחנה הבבלי. בשנת 928 נתמנה לראש ישיבת סורא אך מעמדו כראש הישיבה היה שנוי במחלוקת. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: המרכז הארץ ישראלי והתחרות בין שני המרכזים

מילות המפתח: ישיבות, פיוטים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהדות בבל
בתקופת הגאונים שררה תחרות קשה בין המרכז היהודי שבארץ ישראל לבין המרכז בבבל. במאמר תיאור מעמדה של הישיבה בארץ ישראל באותה תקופה, תחומי השפעתה והיצירה הרוחנית. אחד מתחומי היצירה החשובים בארץ ישראל היה הפיוט והוא מהווה כלי להכרת עולמם הרוחני והלימודי של היהודים בארץ ישראל. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: ישיבות הגאונים: המשך ושינוי

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ראו את עצמן ממשיכות של הישיבות מתקופת האמוראים אבל מרכזיותן בחיי הרוח של העם היהודי היתה גדולה יותר. במאמר תיאור השינוי שחל בתקופת הגאונים בתכני הלימוד, בנושאי התפקידים בישיבות, סדרי הלימוד ב"ירחי כלה" ובמשך השנה. /למידע מלא...

ההנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות ה- 7 עד ה- 12 : ד. ביטויי השלטון העצמי של מוסדות ההנהגה המרכזיים

מילות המפתח: רס"ג, ישיבות, יהודי ארצות האסלאם, ראש הגולה, הנהגה דתית
עוצמתה של ההנהגה המרכזית של היהודים בארצות האסלאם באה לידי ביטוי בטקסים שהתקיימו בבבל כגון הכתרת ראש הגולה ובכינוס ההמוני ב'ירחי כלה'. בישיבה שבארץ ישראל היה המעמד בהר הזיתים בהושענא רבה המעמד הציבורי המרכזי. בין שני מרכזי ההנהגה, ארץ ישראל ובבל, פרץ במאה ה- 10 מאבק על הבכורה. /למידע מלא...

ההנהגה העצמית של היהודים בארצות האסלאם במאות ה- 7 עד ה- 12 : ג. המערכות הסטטיות - ההנהגה המרכזית הקדושה ואזורי רשותה

מילות המפתח: ישיבות, יהודי ארצות האסלאם, ראש הגולה, הנהגה דתית
המציאות הפוליטית בארצות האסלאם חזקה את דפוסי ההנהגה היהודית. המבנה הארגוני החברתי היה מרכזי והיררכי וכלל את הגאונים וראש הגולה שהיו אחראים כל אחד על האזור ברשותו. גם לישיבות היו אזורי השפעה מוגדרים שמהם קבלו תרומות ומינו דיינים. /למידע מלא...

ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל- סורא ופומבדיתא : סיכום

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים
ישיבת סורא שהוקמה ע"י רב, וישיבת פומבדיתא שהוקמה ע"י רב יהודה, במאה שלישית, היוו את תחילת מעבר ההשפעה מא"י לבבל, והשפעתן על תפוצות ישראל נמשכה מאות שנים. במאמר זה, מנסה המחבר לשחזר את השלבים שקדמו לייסודן של ישיבות אלו. בין היתר משווה המחבר בין המסורות העולות מן התלמוד הבבלי למסורות הגאונים, בעיקר איגרת רש"ג. כמו כן, מתייחס המחבר לספרות מחקר קודמת.  /למידע מלא...