מראה מקום : בית ארבעת המרחבים- חיי היום יום בתקופת המקרא

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, נשים במקרא, החברה המקראית
בביתן הקרמיקה שבמוזאון ארץ ישראל נמצא שחזור ייחודי של הבית הישראלי הטיפוסי לתקופת המקרא, המכוּנה "בית ארבעת המרחבים". שחזור זה עוזר לנו לשפוך אור על חיי היום-יום של אבותינו בתקופה זאת. מסלול הטיול ממלא בתוכן את ההתבוננות בבית ומסביר על תפקידם של הכלים והמתקנים השונים המוצגים בו. /למידע מלא...

תכשיטים בתקופת המקרא

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית
דף מידע על תכשיטים בתקופת המקרא ועל התפקידים שמלאו בחברה הקדומה. דף המידע מביא גם  את תיאור הממצא הארכיאולוגי בתחום זה. /למידע מלא...

עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר

מילות המפתח: מצרים, התמערבות, מוחמד עלי
במהלך המאה ה- 19 נפתחה מצרים להשפעה הולכת וגוברת של המערב והתחוללו בה תמורות בתחום הכלכלי והמדיני.  /למידע מלא...

כפות רגלים ענקיות מראשית ישראל בבקעת הירדן

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, ארכיאולוגיה מקראית, תקופת ההתנחלות
חמישה מתחמים גדולים בצורת כף רגל נתגלו בסקר ארכיאולוגי בבקעת הירדן, בנחל תרצה ובהר עיבל. המתחמים קשורים, לדעת כותב המאמר, להתנחלות שבטי ישראל בכנען ויש לצורתם משמעות אידאולוגית. הסבר הממצא שואב מהמקרא ומהמזרח הקדום  וגם שופך אור גם על מושגים מקראיים כמו עליה לרגל. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
המאמר מציע לשנות את התארוך של שכבות ארכיאולוגיות שמיוחסות לתקופת ראשית ממלכות יהודה וישראל. שיטת התארוך שהייתה מקובלת מבוססת על הנסיון להתאים למקרא יותר מאשר על הממצא הארכיאולוגי.  על-פי ההצעה החדשה שכבות שיוחסו בעבר למאה הי"א לפסה"נ יש לייחסן למאה הי'. אתרי המפתח לקביעת הכרונולוגיה החחדשה הם: מגידו, באר שבע וערד. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מחשבה מדינית
חלק זה של המאמר עוסק בשאלה האם הממצא הארכיאולוגי מעיד על כך שהיה ארגון מדיני במאה העשירית לפנה"ס (תקופת הממלכה המאוחדת) . ממצאים ארכיאולגיים שמעידים על ארגון מדיני הם: מבני ציבור, כתובות, יצור המוני של כלי חרס, תעשיה חקלאית, ישובים בגדלים שונים. המאמר מציג את הממצאים מן המאה הי' לפסה"נ בתחומים אלה ומגיע למסקנה כי אינם מעידים על קיומה של ישות מדינית מפותחת. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר בודק את הגורם היישובי בממצאים הארכיאולוגיים ביהודה וישראל. הממצא מלמד על הבדלים בין הממלכות. ממלכת ישראל צמחה בראשית המאה הט' לפנה"ס. היא היתה גורם חריג למדי במפה הפוליטית של המרחב, שכן  היתה ישות תרבותית ודימוגראפית היטרוגנית ("כנענית" בחלקה). ממלכת יהודה צמחה בראשית המאה הח' לפנה"ס והיתה ההיפך המוחלט: יחידה טריטוריאלית מגובשת מבחינה אתנית ולאומית.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...