תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: ישיבות הגאונים: המשך ושינוי

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ראו את עצמן ממשיכות של הישיבות מתקופת האמוראים אבל מרכזיותן בחיי הרוח של העם היהודי היתה גדולה יותר. במאמר תיאור השינוי שחל בתקופת הגאונים בתכני הלימוד, בנושאי התפקידים בישיבות, סדרי הלימוד ב"ירחי כלה" ובמשך השנה. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: המרכז הארץ ישראלי והתחרות בין שני המרכזים

מילות המפתח: ישיבות, פיוטים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהדות בבל
בתקופת הגאונים שררה תחרות קשה בין המרכז היהודי שבארץ ישראל לבין המרכז בבבל. במאמר תיאור מעמדה של הישיבה בארץ ישראל באותה תקופה, תחומי השפעתה והיצירה הרוחנית. אחד מתחומי היצירה החשובים בארץ ישראל היה הפיוט והוא מהווה כלי להכרת עולמם הרוחני והלימודי של היהודים בארץ ישראל. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן

מילות המפתח: רס"ג, לוח שנה, ישיבות, יהדות בבל
הידיעות העיקריות על מהלך חייו של רב סעידה גאון והתפקיד שמלא בפולמוס על לוח השנה שהתחולל בשנים 923-921 בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל. רב סעדיה נטל חלק חשוב במאבק הזה ונתפס כאחת הדמויות המובילות במחנה הבבלי. בשנת 928 נתמנה לראש ישיבת סורא אך מעמדו כראש הישיבה היה שנוי במחלוקת. /למידע מלא...

בתוך בית הכנסת

מילות המפתח: בתי מדרש, פסיפסים, תפילה (יהדות), בתי כנסת, ארון הקודש, ישיבות
המידע בדף זה עוסק במאפייני פנים בית הכנסת: ארון הקודש, הבימה, רצפות פסיפס, כתובות, בית מדרש וישיבה. /למידע מלא...

מרכזי ההנהגה המסורתיים: 1. בבל

מילות המפתח: ישיבות, ראש הגולה, יהדות בבל
על מוסדות ההנהגה של יהודי בבל בתקופת הגאונים: ראש הגולה וישיבות סורא ופומפדיתא, חלוקת הסמכויות ביניהם ואזורי ההשפעה של כל אחת מהישיבות. במאמר תיאור הזיקה בין הישיבות לקהילות והדרך שבה נוצרה ספרות השו"ת. /למידע מלא...

צילום מחזור תרע"ג (1913) של ישיבת לידא, ראשיה, מוריה ותלמידיה

מילות המפתח: ישיבות, ריינס, יצחק יעקב
ישיבת לידא היא ישיבה מדגם חדש ושולבו בה בנוסף ללימודי הקודש גם לימודי חול. בראש ישיבת לידא עמד הרב יצחק יעקב ריינס.   /למידע מלא...

הרב קוק נושא דברים בטקס הנחת אבן הפינה לבניין החדש של ישיבת חברון, ירושלים, 5.6.1934

מילות המפתח: מאורעות תרפ"ט, ישיבות, קוק, אברהם יצחק הכהן
ישיבת חברון הועברה לירושלים לאחר הטבח בחברון במאורעות אב תרפ"ט, 1929, שבין קורבנותיו היו 24 תלמידים מהישיבה. הטבח הוביל לחיסול היישוב היהודי בחברון.  /למידע מלא...

'מכתב ליסוד הישיבה המרכזית העולמית בירושלם', הוצאת מרכז הרב ע"י דגל ירושלים, ירושלים, תמוז תרפ"א

מילות המפתח: ציונות דתית, ישיבות, קוק, אברהם יצחק הכהן
לאחר הצהרת בלפור (1917) פעל הרב קוק, במסגרת תנועתו 'דגל ירושלים', לכונן בירושלים ישיבה מרכזית עולמית, שתהווה מרכז רוחני- תורני לעם ישראל כולו. בימיו לא זכתה ישיבה זו למעמד המרכזי, כפי שקיווה; לאחר פטירתו נקראה הישיבה על שמו, ישיבת 'מרכז הרב', ובהדרגה, בעיקר תחת הנהגת בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, בשנות המדינה, הפכה לישיבה המובילה של הציבור הדתי – לאומי.  /למידע מלא...