מילות המפתח: שואה, פסח, יהודי סלוניקי
דוד בנבנישתי מתאר את ההכנות לחג הפסח בשנת 1942 כשהעיר סלוניקי כבושה בידי הגרמנים ובתי החרושת למצות היו סגורים. הרבנות פרסמה הוראות כיצד להיערך לאפיית המצות בעזרת תחליפים ומה ההיתרים הקיימים בשעת הדחק. /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: שאלה מורכבת ואישיות רבת פנים

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), עיר בירה, ירושלים (יישוב עירוני)
סקירת עמדתו של בן גוריון בעניין ירושלים מראשית שנות ה-20 ועד 1937 מלמדת כי היא השתנתה על פי הערכתו את הסיכויים להשגת היעד: כאשר ירושלים עברית כחלק ממדינה יהודית, נראה בעיניו בהישג יד, הוא תבע זאת בלהט אך כאשר תביעה זו לא הייתה ריאלית הוא וויתר עליה.   /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: תש"ח- מהשלמה עם בנאום להכללה בפועל

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ירושלים (יישוב עירוני), ועדת אונסקו"פ, עיר בירה
ב- 1947 סברו כל מנהיגי היישוב והתנועה הציונית שירושלים היא המחיר שיש לשלמו, לפחות לפי שעה, עבור הקמת מדינה יהודית בחלקים אחרים של ארץ ישראל. בן גוריון ראה בהגנה על ביטחון יהודי ירושלים ועל שמירת הרוב היהודי בה יעד עיקרי. /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי
דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...

בית דינם של החשמונאים

מילות המפתח: חנוכה, הלכה, מתתיהו החשמונאי
הרב מדן בוחן את ההלכות שפסקו מתתיהו החשמונאי ובית דינו לבני דורם: הלכות מלחמה בשבת, הלכות קנאות, כפיית ברית מילה, מאבק על קדושת הנישואין וימי החנוכה. /למידע מלא...

מילות המפתח: ארץ-ישראל, בן-גוריון, דוד, היסטוריה, מוסר המקרא
המאמר מתאר את יחסו המיוחד של דוד בן גוריון לתנ"ך. על פי בן גוריון, ייחודו של התנ"ך נובע מהיותו ספר היסטוריה, ספר מוסר, ספר רוח ותרבות וספר שנתן לעם היהודי תקווה לשיבת ציון לאורך תקופת הגלות הארוכה. הישרדותו של העם היהודי, הדת היהודית והלשון העברית ("סוד הפלא המשולש") לאורך הדורות נובע מייחודו של התנ"ך שהעניק לעם היהודי לאורך הדורות יסודות של תקווה לעתיד. אליבא דבן גוריון, העם היהודי שמר על הספר, אך ספר הספרים שמר על העם באותה מידה.  /למידע מלא...

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, בן-גוריון, דוד
לתפיסתו של דויד בן גוריון הרצל לא המציא את הרעיון הציוני ואף לא חידש את חזון המדינה היהודית. אך הרצל הצליח לשנות את מהלך ההיסטוריה היהודית ולהוביל להקמת מדינת ישראל ובכך גדולתו.   /למידע מלא...