ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל- סורא ופומבדיתא : חלקים א-ב

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים
ישיבת סורא שהוקמה ע"י רב, וישיבת פומבדיתא שהוקמה ע"י רב יהודה, במאה שלישית, היוו את תחילת מעבר ההשפעה מא"י לבבל, והשפעתן על תפוצות ישראל נמשכה מאות שנים. במאמר זה, מנסה המחבר לשחזר את השלבים שקדמו לייסודן של ישיבות אלו. בין היתר משווה המחבר בין המסורות העולות מן התלמוד הבבלי למסורות הגאונים, בעיקר איגרת רש"ג. כמו כן, מתייחס המחבר לספרות מחקר קודמת.  /למידע מלא...

ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל- סורא ופומבדיתא : חלקים ג-ד

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים
ישיבת סורא שהוקמה ע"י רב, וישיבת פומבדיתא שהוקמה ע"י רב יהודה, במאה שלישית, היוו את תחילת מעבר ההשפעה מא"י לבבל, והשפעתן על תפוצות ישראל נמשכה מאות שנים. במאמר זה, מנסה המחבר לשחזר את השלבים שקדמו לייסודן של ישיבות אלו. בין היתר משווה המחבר בין המסורות העולות מן התלמוד הבבלי למסורות הגאונים, בעיקר איגרת רש"ג. כמו כן, מתייחס המחבר לספרות מחקר קודמת. /למידע מלא...

ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל- סורא ופומבדיתא : סיכום

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים
ישיבת סורא שהוקמה ע"י רב, וישיבת פומבדיתא שהוקמה ע"י רב יהודה, במאה שלישית, היוו את תחילת מעבר ההשפעה מא"י לבבל, והשפעתן על תפוצות ישראל נמשכה מאות שנים. במאמר זה, מנסה המחבר לשחזר את השלבים שקדמו לייסודן של ישיבות אלו. בין היתר משווה המחבר בין המסורות העולות מן התלמוד הבבלי למסורות הגאונים, בעיקר איגרת רש"ג. כמו כן, מתייחס המחבר לספרות מחקר קודמת.  /למידע מלא...

היסודות וההתחלות של ארגון הקהילה היהודית בימי הבינים: ב

מילות המפתח: ארגון קהילה, יהדות בבל
במאמר בוחן פרופ' בער את הארגון הקהילתי האוטונומי ואת קיומו בבבל בתקופת הגאונים. מסקנתו היא שהגאונים אמנם לא משתמשים במונח קהילה אבל היא קיימת גם בתקופתם כבעלת סמכויות דמוקרטיות.   /למידע מלא...

מלך ביופיו

מילות המפתח: פסיקה (הלכה), רבנים, יהדות בבל
דמותו של הרב יוסף חיים המכונה בן איש חי וההערצה שרחשו לו יהודי בגדאד. הרב יוסף חיים התפרסם בדרשותיו על פרשת השבוע ששילבו דברי הלכה והותאמו לקהל השומעים. פסיקותיו מתחשבות במנהג המקום ומושפעות מעולמו הקבלי. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה

מילות המפתח: כרונולוגיה, יהדות בבל
דיון בשאלה מתי מתחילה ומתי מסתיימת תקופת הגאונים, התקופה שבה חי ופעל רב סעדיה גאון. הבסיס הכרונולוגי שעליו מסתמך הכותב הוא איגרת רב שרירא גאון שנכתב בשנת 986. על פי האיגרת המעבר מתקופת הסבוראים לתקופת הגאונים  התרחש באמצע המאה הששית לספירה. סוף תקופת הגאונים והמעבר לתקופת הראשונים היה הדרגתי ומתמשך. /למידע מלא...

על דרשות בציבור בבבל התלמודית: הפירקא

מילות המפתח: דרשות (יהדות), בתי כנסת, יהדות בבל
הפירקא הנו מונח המופיע בתלמוד ומציין דרשה שנאמרה בציבור במועדים שונים. המאמר בוחן את המאפיינים השונים של הפירקא: היכן היא נאמרה, לאיזה קהל היא יועדה, מה היה תוכנה וכד'.  /למידע מלא...

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...