יצירתו הפרשנית וההגותית של רס"ג: מפעלו של מנהיג

מילות המפתח: פילוסופיה יהודית, פרשנות המקרא, רס"ג, קראים
המאמר בוחן את מפעלו ההגותי והפרשני של רס"ג כיצירה המבקשת להתמודד עם האתגר הפילוסופי הנוצרי והמוסלמי ועם תופעת הקראות. ביצירתו של רס"ג קיים קשר הדוק בין הכתיבה ההגותית לפרשנות המקרא והוא מייעד אותה לציבור אשר לחלקו הגדול היתה גישה ישירה למקורות ערביים לא-יהודיים.   /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: ישיבות הגאונים: המשך ושינוי

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ראו את עצמן ממשיכות של הישיבות מתקופת האמוראים אבל מרכזיותן בחיי הרוח של העם היהודי היתה גדולה יותר. במאמר תיאור השינוי שחל בתקופת הגאונים בתכני הלימוד, בנושאי התפקידים בישיבות, סדרי הלימוד ב"ירחי כלה" ובמשך השנה. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: ראשות הגולה

מילות המפתח: ראש הגולה, יהדות בבל
ראש הגולה הוכר על ידי השלטנות בבבל כנציגם של היהודים כבר במאה ה- 3 לספירה. משרתו כללה זכויות וחובות כלפי השלטונות הלא יהודיים וכלפי הקהילה היהודית והוא נתפש על ידי היהודים כמקור לגאווה. בדרך כלל שרר שיתוף פעולה בין ראש הגולה לראשי הישיבות אבל היו גם מתחים. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: המרכז הארץ ישראלי והתחרות בין שני המרכזים

מילות המפתח: ישיבות, פיוטים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהדות בבל
בתקופת הגאונים שררה תחרות קשה בין המרכז היהודי שבארץ ישראל לבין המרכז בבבל. במאמר תיאור מעמדה של הישיבה בארץ ישראל באותה תקופה, תחומי השפעתה והיצירה הרוחנית. אחד מתחומי היצירה החשובים בארץ ישראל היה הפיוט והוא מהווה כלי להכרת עולמם הרוחני והלימודי של היהודים בארץ ישראל. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: האתגר הכיתתי

מילות המפתח: רס"ג, קראים, יהדות בבל
בתקופת הגאונים יש תחייה מחודשת של הכיתתיות היהודית ובמיוחד עם פעילותו של ענן בן דוד, מייסד הכת הקראית. בפרק תיאור נקודות המחלוקת העיקריות בין היהדות הרבנית לקראים והמערכה שניהל רב סעדיה גאון נגדם. /למידע מלא...

מגמות היסוד ודפוסי העלייה 1967-1948 : הקדמה

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, יהודי ארצות האסלאם
במאמר אומדן של האוכלוסיה היהודית בארצות האסלאם בשנים 1948, 1966, 1969. נתונים אלה מעוררים את השאלות הבאות: כיצד אירע שקהילות שלמות עקרו מארצות מוצאן? מה היו המניעים להגירה? מדוע בחרו יהודים בקהילות מסוימות להגר לא לישראל אלא למדינות אחרות? ועוד. /למידע מלא...

מגמות היסוד ודפוסי העלייה 1967-1948 : אופייה של התקופה (1967-1948)

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, ארצות ערב, יהודי ארצות האסלאם
המאמר עוסק בדפוסי העלייה של היהודים מארצות האסלאם. בחלק זה מאפיין הכותב את מדינות ערב על פי יחסן אל היהודים ואל ישראל: מדינות שלחמו בישראל, מדינות שלא לחמו בישראל, מדינות צפון אפריקה הצרפתית ורפובליקות מוסלמיות בברית המועצות ומדינות רחוקות. במאמר גם נתונים על מספר העולים על פי ארצות המוצא. /למידע מלא...

מגמות היסוד ודפוסי העלייה 1967-1948 : ארגון העלייה

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, יהודי ארצות האסלאם
המאמר דן בעלייה של היהודים מארצות האסלאם. בחלק זה המחבר מתאר שלושה דפוסי פעולה עיקריים: חיסול מהיר של גלויות שמדינת ישראל הגיעה להכרה כי הן נתונות בסכנה, עלייה מבוקרת ממדינות שבהן לא נשקפה ליהודים סכנת קיום ולכן לא נדרשה פעולה מהירה ועלייה חשאית שהתאפיינה בסיכון גבוה, בהעזה ובתחכום. /למידע מלא...