הרב אברהם הכהן קוק

מילות המפתח: רבנים, קוק, אברהם יצחק הכהן
על חיו ופועלו של הרב אברהם הכהן קוק (1935-1865) המכונה הראי"ה - מגדולי חכמי התורה ואנשי הרוח שקמו בדורות האחרונים, והרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל. /למידע מלא...

הגר"א : הגאון רבי אליהו (1720-1797)

מילות המפתח: מתנגדים (לחסידות), משנה, הגר"א
המידע בדף זה עוסק בגר"א - הגאון מווילנה, שחי במאה ה-18 בליטא, והיה בעל ידע רב בתחומי היהדות ובתחומים אחרים. בנוסף, עמד בראש המתנגדים שהתארגנו נגד החסידות. /למידע מלא...

אברהם יצחק הכהן קוק

מילות המפתח: חלוצים וחלוציות, עלייה שנייה, רבנים, קוק, אברהם יצחק הכהן
תיאור הגותו ופועלו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הרב קוק פיתח הגות דתית חדשה שתאמה את המציאות שנוצרה בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה. הוא יצר קשרים עם החלוצים ויזם מסע רבנים למושבות במטרה להדק את הקשר עם המתיישבים ולחזק את שמירת המצוות. /למידע מלא...

הראי"ה נגד המזרחי

מילות המפתח: גאולה (מושג דתי), קוק, אברהם יצחק הכהן, ציונות ויהדות
לרב אברהם יצחק הכהן קוק הייתה השקפה שונה מזו של הרב ריינס בנוגע לתנועה הציונית. הוא חלק על עמדת המזרחי שראתה בציונות תנועה פוליטית להטבת מצבו של העם אלא תנועה המבשרת גאולה ותחייה רוחנית. /למידע מלא...

ציור דיוקן של הגר"א, הגאון מווילנה

מילות המפתח: מתנגדים (לחסידות), הגר"א
ציור דיוקן של הגר"א, הגאון מווילנה. /למידע מלא...

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, 1865 – 1935

מילות המפתח: ציונות דתית, קוק, אברהם יצחק הכהן
הרב הראשי (אשכנזי) הראשון בארץ ישראל, שהתמנה בשנת 1921 וכיהן בתפקיד עד יום מותו. הרב קוק נחשב לחוזה הציונות המדינית המשיחית. גם כיום, יותר משבעים שנים לאחר מותו, השפעתו על הציונות הדתית הלאומית עצומה. /למידע מלא...

פסל של הגאון ר' אליהו מווילנה, וילנה

מילות המפתח: מתנגדים (לחסידות), הגר"א, יהודי ליטא
הגר"א, הגאון ר' אליהו (1720 – 1797) היה מראשי המתנגדים לחסידות. חי ופעל בעיר וילנה שבליטא וכונה "הגאון מווילנה" בשל גדולתו בתורה, במשנה ובהלכה. נודע גם בהשכלה הכללית הרחבה שלו: מתמטיקה, אסטרונומיה גאוגרפיה ועוד. הפסל מוצב בווילנה בקרבת הבית שבו התגורר.  /למידע מלא...

הרב קוק נושא דברים בטקס הנחת אבן הפינה לבניין החדש של ישיבת חברון, ירושלים, 5.6.1934

מילות המפתח: מאורעות תרפ"ט, ישיבות, קוק, אברהם יצחק הכהן
ישיבת חברון הועברה לירושלים לאחר הטבח בחברון במאורעות אב תרפ"ט, 1929, שבין קורבנותיו היו 24 תלמידים מהישיבה. הטבח הוביל לחיסול היישוב היהודי בחברון.  /למידע מלא...