בובר בין חברי אגודת הסטודנטים היהודים באוניברסיטת לייפציג, 1897

מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי
בשנת 1898 ייסד מרטין בובר בליפציג את מועדון הסטודנטים היהודיים באוניברסיטה המקומית והחל את פעילותו החשובה בקרב הנוער היהודי. בתמונה בובר באמצע שורת העומדים בלבוש טכסי. /למידע מלא...

מרטין בובר 1878-1965 (צילום משנת 1961)

מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי, ציונות רוחנית
מרטין בובר, איש רוח, פילוסוף נודע, נחשב לאחד מגדולי הוגי הדעות בדורנו, היה גם סופר, מתרגם, ומנהיג ציוני. בובר השתייך לציונות הרוחנית והיה פעיל מאוד בקהילות יהודיות וחינוכיות בגרמניה ובישראל. הוא היה תומך נלהב במדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים על אדמת ארץ ישראל. תורתו עוסקת בחיפוש הדרך אל מהותו של האדם ומבטאת את רצונו של בובר לשמש מורה דרך להתחדשות העם היהודי בארץ ישראל. /למידע מלא...

החת"ם סופר, ציור שמן, אמצע המאה התשע עשרה

מילות המפתח: יהדות אורתודוקסית, סופר, משה
הרב משה סופר (1839-1762), הידוע בכינוי החת"ם סופר (על שם ספרו: חידושי תורת משה), היה רבהּ של העיר פְּרֶסְבּוּרג שבהונגריה והנהיג את ההתנגדות החריפה של האורתודוקסיה לחידושים. לתפיסתו, כל חידוש בחיים היהודיים אסור מן התורה, ומעשיהם של מתקני הדת בכך מסכנים את קיומו של עם ישראל. עם כל זאת החת"ם סופר סבר כי יש מקום ללימודים כלליים – לאחר לימוד התורה – והוא אף אישר להקים בית ספר ללימוד מלאכה וחקלאות.  /למידע מלא...

אברהם גייגר, דיוקן

מילות המפתח: גייגר, אברהם, יהדות רפורמית
ד"ר אברהם גייגר (1874-1810), אחד מהוגי הדעות החשובים בתנועת הרפורמה, שימש רב הקהילה הרפורמית בפרנקפורט ואחר כך בברלין. גייגר סבר כי העיקר ביהדות הוא הערכים המוסריים הכלל אנושיים, המתאימים לכל אדם ולכל קבוצה חברתית. לדעתו, אפשר לשנות את מערכת המנהגים והמצוות הקשורים באירועים היסטוריים המיוחדים ליהודים והמבחינים בינם לבין הסביבה, כמו השבת והחגים. בסוף ימיו מיתן את דעותיו, כדי למנוע קרע ביהדות.  /למידע מלא...

'מכתב ליסוד הישיבה המרכזית העולמית בירושלם', הוצאת מרכז הרב ע"י דגל ירושלים, ירושלים, תמוז תרפ"א

מילות המפתח: ציונות דתית, ישיבות, קוק, אברהם יצחק הכהן
לאחר הצהרת בלפור (1917) פעל הרב קוק, במסגרת תנועתו 'דגל ירושלים', לכונן בירושלים ישיבה מרכזית עולמית, שתהווה מרכז רוחני- תורני לעם ישראל כולו. בימיו לא זכתה ישיבה זו למעמד המרכזי, כפי שקיווה; לאחר פטירתו נקראה הישיבה על שמו, ישיבת 'מרכז הרב', ובהדרגה, בעיקר תחת הנהגת בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, בשנות המדינה, הפכה לישיבה המובילה של הציבור הדתי – לאומי.  /למידע מלא...

הרב קוק שוקד על כתביו, ולידו בנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק (הרצי"ה)

מילות המפתח: קוק, אברהם יצחק הכהן, קוק, צבי יהודה הכהן
הרב צבי יהודה הכהן קוק (1982-1891) ערך את מרבית כתבי אביו, ההלכתיים והרעיוניים, ולימים עמד בראשות הישיבה שהקים אביו - 'ישיבת מרכז הרב'.  /למידע מלא...

תפילה שחיבר הרב קוק לכבוד כיבוש הארץ ע"י הבריטים, ירושלים, ראשית שנות ה- 20'

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, תפילה, ציונות דתית, קוק, אברהם יצחק הכהן
בהצהרת בלפור ראה הרב קוק את התנוצצות אור הגאולה, והשווה אותה להכרזת כורש, שסללה את הדרך לשיבת ציון בימי בית שני. לימים יתאכזב מנטישת הבריטים את הבטחתם, כפי שבא לידי ביטוי בספרים הלבנים השונים.  /למידע מלא...

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, 1865 – 1935

מילות המפתח: ציונות דתית, קוק, אברהם יצחק הכהן
הרב הראשי (אשכנזי) הראשון בארץ ישראל, שהתמנה בשנת 1921 וכיהן בתפקיד עד יום מותו. הרב קוק נחשב לחוזה הציונות המדינית המשיחית. גם כיום, יותר משבעים שנים לאחר מותו, השפעתו על הציונות הדתית הלאומית עצומה. /למידע מלא...