דמוקרטיה ייצוגית וקבלת החלטות

מילות המפתח: דמוקרטיה, רשויות השלטון, קבלת החלטות
לרשות המבצעת במדינה הדמוקרטית יש תפקיד מרכזי בקבלת ההחלטות במדינה. סמכות זו נגזרת מן העוצמה שמעניקים הבוחרים לנציגיהם והיא נושאת עימה את האחריות שיש לרשות המבצעת כלפי האזרחים ואת המחויבות כלפי הכללים שנקבעו בחוק. /למידע מלא...

הויכוח על כינון חוקה לישראל

מילות המפתח: חוקה
מאמר זה מנתח את עיקרי הויכוח בנוגע לכינון חוקה בישראל כפי שהוא בא לידי ביטוי בשנים הראשונות להקמת המדינה. /למידע מלא...

מהו רוב?

מילות המפתח: דמוקרטיה, רוב ומיעוט
מאמר זה מבאר את סוגי הרוב הקיימים במדינה הדמוקרטית, ומתייחס לחשיבות השמירה על זכויות המיעוט וההגנה מפני עריצות הרוב. /למידע מלא...

פניית הפרלמנט או הממשלה אל בית-המשפט העליון או אל בית-המשפט לחוקה בשאלות חוקתיות : סקירה משווה

מילות המפתח: רשויות השלטון, חוקה
במסמך נסקרים הליכי פנייה של הפרלמנט או של הממשלה אל בית-המשפט העליון או אל בית-המשפט לחוקה בשאלות חוקתיות. המדינות הנסקרות הן: אוסטריה, גרמניה, דרום-אפריקה, פולין, צרפת וקנדה.  /למידע מלא...

השטח האפור שבין לימוד והתנסות

מילות המפתח: דמוקרטיה, מערכת החינוך
הכותבת מציגה חמישה דגמים של דמוקרטיזציה בחינוך, מבית-הספר הרגיל שיש בו יומרה לחינוך לדמוקרטיה, דרך קהילת הנערים וכלה בדגמים רדיקליים. לכל דגם יתרונות וחסרונות. /למידע מלא...

חינוך, אזרחות ורב - תרבותיות

מילות המפתח: חינוך, דמוקרטיה, אזרחות
במאמר זה מציג הכותב את ייחודה של ישראל כמדינת לאום, המאופיינת ביסודות חזקים של שונות ורב תרבותיות. הוא מבקש לטעון כי החינוך לאזרחות ודמוקרטיה במדינה כזו אינו יכול להיות רב תרבותי ועליו לכלול יסודות ידע וערכים המשותפים לכלל הקבוצות, על מנת לבסס את הדמוקרטיה כמשטר וכאורח חיים ואת ההסכמה החברתית לגבי נחיצותה. הכותב מפרט במאמרו את שלושת הדרישות הקריטיות לדבריו, בחינוך לאזרחות ודמוקרטיה. /למידע מלא...

דמוקרטיה

מילות המפתח: דמוקרטיה
דמוקרטיה היא סוג משטר. פרוש המלה דמוקרטיה הוא: שלטון העם. בדמוקרטיה החלטות מתקבלות על פי רצון הרוב. יחד עם זאת, בדמוקרטיה הרוב אינו יכול לפגוע בזכויות המיעוט.  /למידע מלא...

על הקשר בין דת לדמוקרטיה

מילות המפתח: דמוקרטיה, זהות ישראלית, דת ומדינה
כותב המאמר טוען כי קיים מתח מובנה בין דת, כל דת, לבין משטר דמוקרטי. בהקשר לישראל הוא מבקש לשלול את הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית במובן הדתי של היהדות. לגבי הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית במובן הלאומי, סבור הכותב כי מדינה דמוקרטית אינה יכולה לנקוט בעמדה של העדפה כלפי קבוצת לאום אחת, ועדיין להישאר דמוקרטיה. לדעת הכותב, כדי להיות מוגדרת בעתיד כדמוקרטיה וכמדינת כל אזרחיה, צריכה מדינת ישראל להכיר בשני קולקטיבים לאומיים –אחד יהודי-ישראלי והשני ערבי-פלסטיני. /למידע מלא...