צפת בזוהרה: גלריה של חכמים

מילות המפתח: צפת (יישוב עירוני), הלכה, קבלה, תלמידי חכמים
במאה ה- 16 הייתה צפת מרכז של יצירה תורנית והתקבצו בה תלמידי חכמים גדולים כגון רבי עקב בירב, רבי יוסף קארו, האר"י הקדוש ועוד. המאמר סוקר את הגורמים לעלייתה של צפת ואת הגרומים לשקיעתה. /למידע מלא...

דת ומדינה - תפקידה של הלכה

מילות המפתח: הלכה, דת ומדינה
שאלות של דת ומדינה אינן זוכות לתגובה הלכתית. נייר העמדה מציע ארבע אסטרטגיות אפשריות להתחדשות הלכתית, כדי לתת מענה רלוונטי ועדכני לסוגיות המאיימות לערער את יציבותה של החברה הישראלית. /למידע מלא...

דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : הלכה

מילות המפתח: הלכה, בית הלל, בית שמאי, עקיבא (רבי), פרושים, צדוקים
המאמר עוסק בהתהוותה והתפתחותה של ההלכה בעולמם של חכמים. החל מההלכה הקדומה, "אנשי כנסת הגדולה", חכמים (פרושים) וצדוקים, בית הילל ובית שמאי והמחלוקות ביניהם, ועד מפעלו של רבי עקיבא. /למידע מלא...

דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : ספרות חז"ל

מילות המפתח: משנה, תלמוד, ספרות חז"ל, הלכה, תנאים, מדרשי הלכה, אמוראים
המאמר עוסק בהתפתחותם של ספרי ההלכה לאחר חורבן בית שני: שיטתו של רבי עקיבא, קובץ ההלכות של רבי יהודה הנשיא, סידור המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה, מ"תנאים" ל"אמוראים", והתהוותו ומהותו של התלמוד. /למידע מלא...

מסורת מול חידוש : הקדמה

מילות המפתח: מסורת יהודית, תורה שבעל פה, חז"ל, מחלוקת
המאמר בוחן מהו מקור הסמכות של ההגות היהודית בהלכה ובאגדה, מהו היחס בעניין זה בין קבלת דברים במסורת לבין חידוש ויצירה.  /למידע מלא...

מסורת מול חידוש : דגם השיחזור

מילות המפתח: מסורת יהודית, תורה שבעל פה, מחלוקת
המאמר בוחן מהו מקור הסמכות של ההגות היהודית בהלכה ובאגדה. חלק זה של המאמר מציע דגם מסוים לפיו התורה שבעל פה היא תהליך של שחזור דברי תורה שנשכחו. /למידע מלא...

מסורת מול חידוש : דגם החידוש המוחלט

מילות המפתח: מסורת יהודית, תורה שבעל פה, מחלוקת
המאמר בוחן מהו מקור הסמכות של ההגות היהודית בהלכה ובאגדה. חלק זה של המאמר מציע דגם מסוים לפיו חכמי תורה שבעל פה מחדשים דברים שלא נכתבו בתורה שניתנה בסיני.  /למידע מלא...

יחס התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי לסטיית שופט מן הדין

מילות המפתח: הלכה, משפט עברי
בספרות חז"ל מצויים מקרים לא מעטים, שבהם סטו חכמי ההלכה משורת הדין. המחבר ממיין את סוגי סטייה אלו לכמה עיקריים: שיקולים חוץ-משפטיים; כללים המתירים סטייה מן הדין ופסיקה בניגוד לפרקטיקה ההלכתית. כמו כן, טוען המחבר שיש הבדל בין יחסו של התלמוד הירושלמי לתלמוד הבבלי ביחסם לסטיות אלו. בעוד בתלמוד הבבלי סטיות אלו מתקבלות בהבנה, הרי שהתלמוד הירושלמי סבלני פחות לתופעה זו. המחבר מציע כי המתחים הפנים-יהודיים בא"י (כמו הכתות בימי הבית, והנצרות הקדומה) לעומת הלכידות הפנימית היחסית של יהדות בבל גרמו לכך. /למידע מלא...