ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מחשבה מדינית
חלק זה של המאמר עוסק בשאלה האם הממצא הארכיאולוגי מעיד על כך שהיה ארגון מדיני במאה העשירית לפנה"ס (תקופת הממלכה המאוחדת) . ממצאים ארכיאולגיים שמעידים על ארגון מדיני הם: מבני ציבור, כתובות, יצור המוני של כלי חרס, תעשיה חקלאית, ישובים בגדלים שונים. המאמר מציג את הממצאים מן המאה הי' לפסה"נ בתחומים אלה ומגיע למסקנה כי אינם מעידים על קיומה של ישות מדינית מפותחת. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר בודק את הגורם היישובי בממצאים הארכיאולוגיים ביהודה וישראל. הממצא מלמד על הבדלים בין הממלכות. ממלכת ישראל צמחה בראשית המאה הט' לפנה"ס. היא היתה גורם חריג למדי במפה הפוליטית של המרחב, שכן  היתה ישות תרבותית ודימוגראפית היטרוגנית ("כנענית" בחלקה). ממלכת יהודה צמחה בראשית המאה הח' לפנה"ס והיתה ההיפך המוחלט: יחידה טריטוריאלית מגובשת מבחינה אתנית ולאומית.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : סיכום

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר מסכם את ההבדל העקרי שבין התאור המקראי לתמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי לגבי ראשית ממלכות יהודה וישראל. לפי התאור המקראי יהודה וישראל החלו את דרכם כממלכה משותפת אשר התפלגה לשניים. לפי התמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי ישראל צמחה לכלל מדינה של ממש בראשית המאה הט', ואילו יהודה, הגיעה למעמד דומה רק כמאה וחמישים שנה לאחר-מכן, במרוצת המאה הח' לפסה"נ. /למידע מלא...

הפולמוס העקיף בנושא העלאת קורבן אדם : פרשת העקידה (בראשית כב 19-1)

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, קרבנות אדם, עקדת יצחק
העלאת קורבנות אדם הוא נושא שזוכה לגינוי מפורש בכתובים מקראיים שונים. עקדת יצחק הוא לכאורה סיפור שבו האל מבקש קרבן אדם, אולם עיון בסיפור כפי שמציע הקטע שלפניכם, מגלה שסיפור עקדת יצחק מעוצב כך שאחד המסרים הברורים שלו הוא ההתנגדות לקרבן אדם. /למידע מלא...

הפולמוס העקיף בנושא העלאת קורבן אדם : מישע מלך מואב (מלכים ב' ב27-26)

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, קרבנות אדם
בהמהלך המלחמה המתוארת במלכים ב' ב, העלה מישע מלך מואב את בנו לקרבן, ובעקבות כך נצח במלחמה. הקטע שלפניכם דן בסיפור ומראה עד כמה האמונה בכוחו של קרבן אדם הייתה גדולה, ומכאן- כמה קשה היה המאבק במנהג זה. /למידע מלא...

הפולמוס העקיף בנושא העלאת קורבן אדם : בת יפתח (שופטים יא 40-29)

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, קרבנות אדם, בת יפתח
בסיפור הטרגי של בת יפתח הוקרב קרבן אדם. אולם ניתוח הסיפור מגלה שהמסר של הסיפור הוא שלילת קורבנות אדם. הסיפור מציג את קרבן האדם כעונש ליפתח שלא סייג את נדרו, ולא כרצון האל. /למידע מלא...

הצלת ירושלים מידי סנחריב : הרקע לסיפור הנס

מילות המפתח: חזקיהו (מלך יהודה), מסע סנחריב
המאמר דן בנסיבות ההיסטוריות שהביאו לאמונה שהצלת ירושלים מידי סנחריב היא נס ולא ארוע צבאי- פוליטי רגיל. המאמר סוקר את הרקע למסע סנחריב ואת המסע עצמו. מהעדויות המקראיות (בספרים מלכים וישעיהו) והחוץ מקראיות נראה שלחזקיהו ודורו היה ברור שמסע העונשין של סנחריב יסתיים בחורבן יהודה, בהגליית אוכלוסייתה ובהפיכתה לפחווה אשורית. משום כך ההצלחה הבלתי צפויה נתפשה כנס. האמונה שירושלים ניצלה בנס הייתה ציון דרך במעמדה התיאולוגי של ירושלים. סיפור זה היוה הוכחה שהעיר נבחרה על ידי האל ויש לה חסינות מפני האויבים. /למידע מלא...