מעין הגיחון בירושלים

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, נקבת השילוח, ירושלים העתיקה
מעיין הגיחון הוא מקור המים המרכזי של עיר דוד, ירושלים העתיקה. מי המעיין שימשו את תושבי העיר לשתייה וכן הובלו דרומה בתעלה הכנענית על מנת להשקות את השדות החקלאיים שבנחל קדרון. בשנת 701 לפנה"ס עלה סנחריב מלך אשור וצר על ירושלים. כחלק מהערכות להגנת ירושלים מפני המצור, היטה חיזקיהו את מי הגיחון לברכה שהתקין בתוך החומות. ההטיה נעשתה על ידי חציבת נקבה.  /למידע מלא...

גן ארכיאולוגי בתל באר שבע

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, תל באר שבע
בתל באר שבע נחשפו שני שליש משטח העיר של התקופה הישראלית הקדומה (מאה 10 לפני סה"נ).  בתל הוקמה בעת ההיא עיר מינהל מבוצרת, הכוללת מחסנים, מבני ציבור ומפעל מים מתוחכם, המעיד על יכולת הנדסית גבוהה. מוצג מיוחד במינו הוא מזבח הקרנות המשוחזר, שחלקים ממנו התגלו באתר.  /למידע מלא...

המצודה בתל ערד

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, תל ערד
החלק העליון של העיר הקדומה ערד מכונה "תל המצודות", וראשיתו בתקופה הישראלית (החלה ב- 1,200 לפני סה"נ). במקום הוקמו במהלך השנים מספר מצודות, זו על חורבותיה של קודמתה. המצודות הוקפו בחומה חזקה. ותפקידן היה לשמור על הדרך העוברת בסמוך לערד.  /למידע מלא...

הר גריזים

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), ארכיאולוגיה מקראית, הר גריזים
בחפירות הארכיאולוגיות בהר גריזים נמצאו שרידי מקדש. השלב הראשון של המקדש בהר גריזים הוקם באמצעות המאה החמישית לפנה"ס בידי סנבלט החורוני בן דורם של עזרא ונחמיה. סנבלט של ימי נחמיה היה ככל הנראה תושב היישוב חוורה (חורון) הנמצא למרגלות הר גריזים והיה מצאצאי שארית הפלטה הישראלית שנותרה בשומרון לאחר חורבן העיר בידי האשורים.   /למידע מלא...

תל גזר : שער העיר מתקופת שלמה המלך

מילות המפתח: גזר (יישוב עתיק), ארכיאולוגיה מקראית
תל גזר הוא אתר ארכיאולוגי המזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר. לפי התאור המקראי נמסרה גזר לידי שלמה המלך בידי מלך מצרים, בערך בשנת 950 לפנה"ס. ארכיאולוגים רבים סבורים כי השער שבתמונה הוא שער מימיו של שלמה המלך. השער היה שער שש תאי כנעני אופייני. החלל הפנימי הכיל ספסלים, גג ותעלת ניקוז.  /למידע מלא...

ירידת שארית הפליטה למצרים

מילות המפתח: חורבן בית ראשון, גדליהו בן אחיקם
מפה המתארת את נתיב הבריחה של שארית הפליטה מיהודה שברחה למצרים בעקבות רצח גדליה כפי שמסופר בירמיהו מ"א. גדליה בן אחיקם היה המנהיג היהודי של הנותרים בארץ לאחר חורבן יהודה על ידי בבל. גדליה מונה על ידי נבוכדנצאר מלך בבל ולאחר שנרצח חששו הנותרים בארץ מפני נקמתו של מלך בבל ובניגוד לדעת ירמיהו ברחו למצרים. /למידע מלא...

"הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת " (ירמיה י יח)

מילות המפתח: חורבן בית ראשון, תנ"ך באמנות, רבינוביץ, ישראל
ישראל רבינוביץ, 1991.ברזל, אבן  20X80X40.
כותרת הפסל לקוחה מירמיה י', י"ח: כִּי-כֹה אָמַר ה, הִנְנִי קוֹלֵעַ אֶת-יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בַּפַּעַם הַזֹּאת; וַהֲצֵרֹתִי לָהֶם לְמַעַן יִמְצָאוּ. נבואה זו עוסקת בבואו של אויב, והיא כוללת תיאורי חורבן ובסופם תפילה. ירמיהו קורא ליושבי ירושלים המצויה במצור להתכונן ליציאה לדרך, משום שהוא מבין שאין מדובר באסון חולף אלא בחורבן והגליה (פס' י"ז). בפסוק י"ח, שחלקו מצוטט בכותרת היצירה, מדמה הנביא את השלכת יושבי הארץ ממקומם להשלכת אבן קלע, ואומר שחטאי העם הם שיובילו לגירוש ולצרות שינחתו עליהם.  /למידע מלא...

מגילת איכה מקומראן 4Q111

מילות המפתח: מגילות מדבר יהודה, ארכיאולוגיה מקראית, תנ"ך. איכה
מגילת איכה 4Q111, נמצאה סמוך לחרבת קומראן במערה מס' 4. המגילה השתמרה במצב טוב יחסית על גבי שלושה פרגמנטים גדולים. המגילה מתוארכת לסוף המאה ה-1 לפנה"ס - המאה ה-1 לספירה. כתב היד שהשתמר מקביל לפרק א במגילת איכה, ובמקומות אחדים הוא משקף הבדלי נוסח מנוסח המסורה. אחד ההבדלים הוא חוסר ההקפדה על עריכת הפסוקים לפי סדר ה-א"ב   /למידע מלא...