תפילה שחיבר הרב קוק לכבוד כיבוש הארץ ע"י הבריטים, ירושלים, ראשית שנות ה- 20'

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, תפילה, ציונות דתית, קוק, אברהם יצחק הכהן
בהצהרת בלפור ראה הרב קוק את התנוצצות אור הגאולה, והשווה אותה להכרזת כורש, שסללה את הדרך לשיבת ציון בימי בית שני. לימים יתאכזב מנטישת הבריטים את הבטחתם, כפי שבא לידי ביטוי בספרים הלבנים השונים.  /למידע מלא...

דיוקנאות של אבות הציונות הדתית

מילות המפתח: ציונות דתית, מוהליבר, שמואל, קאלישר, צבי הירש, ריינס, יצחק יעקב, ברלין, נפתלי צבי יהודה
גלויה עם דיוקנאות של אבות הציונות הדתית, ובמרכזה הרב קלישר. הדמויות הנוספות הן: הר' יצחק אלחנן ספקטור, הר' נפתלי צבי יהודה ברלין, הר' שמואל מוהליבר והרב יצחק יעקב ריינס. /למידע מלא...

סקירה כללית: חזון דמותה של ישראל - המסורת היהודית האמריקנית

מילות המפתח: ציונות, זהות יהודית, יהודי ארצות הברית
המאמר סוקר את הגורמים שהשפיעו על עיצוב הציונות האמריקנית והדרך שבה היא רואה את ישראל: הציוויליזציה האמריקנית, המסורת היהודית האמריקנית והמפעל הציוני בארץ ישראל. בציונות האמריקנית קיים יסוד איתן של זהות אמריקנית והזדהות עם אמריקה והקמת מדינה יהודית נתפשת כחלק מהשליחות האוניברסלית האמריקנית.  /למידע מלא...

מילות המפתח: ציונות, יהודי הולנד, עיתונות יהודית
עד מלחמת העולם הראשונה התאפיינה העיתונות היהודית בהולנד בשמרנות ובנטייה להתבוללות אבל לאחר המלחמה התחזקה המגמה הציונית והתפרסמו בטאונים ציוניים. /למידע מלא...

מילות המפתח: אנטישמיות, ציונות, יהודי הולנד
פריץ ברנשטיין היה דמות מיוחדת במינה בתנועה הציונית בהולנד. הוא מילא את כל התפקידים המרכזיים בתנועה: עורך השבועון הציוני De Joodse Wachter (מ-1914 עד 1931) וציר לקונגרסים הציוניים. במאמר תיאור השקפת עולמו בנושא האנטישמיות.  /למידע מלא...

הראי"ה נגד המזרחי

מילות המפתח: גאולה (מושג דתי), קוק, אברהם יצחק הכהן, ציונות ויהדות
לרב אברהם יצחק הכהן קוק הייתה השקפה שונה מזו של הרב ריינס בנוגע לתנועה הציונית. הוא חלק על עמדת המזרחי שראתה בציונות תנועה פוליטית להטבת מצבו של העם אלא תנועה המבשרת גאולה ותחייה רוחנית. /למידע מלא...

ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית שלום" : שורשיה של התיזה הדו-לאומית בתנועה הציונית

מילות המפתח: ציונות, מאורעות תרפ"א-תרפ"ב, מדינה דו-לאומית בישראל ובארץ ישראל
המאורעות שפרצו במאי 1921 העלו את נושא היחסים עם הערבים ועם הבריטים לראש סדר יומה של התנועה הציונית. במאמר תיאור תגובתו של זאב ז'בוטינסקי בהשוואה להשפעה שהייתה למאורעות על מרטין בובר, רוברט ולטש, הנס כהן והוגו ברגמן. אישים אלה העמידו במוקד הציונות את התחייה הרוחנית של העם היהודי ולא את הריבונות המדינית. /למידע מלא...

מחיבת ציון אל הציונות: ז

מילות המפתח: ארץ-ישראל, ציונות
השימוש במילה "ציונות" כקול-קורא למען יישוב ממשי של ארץ-ישראל לא מופיע לפני שנות השמונים של המאה הי"ט. רק עם הקמתן של אגודת חובבי ציון הפך המושג לאידיאולוגיה שבטאה שתי מגמות: שאיפה לארץ-ישראל כנגד הכיוון שדגל בהגירה לארצות הברית ואהבה לארץ.   /למידע מלא...