ישראל

מילות המפתח: עיתונות יהודית, יהודי מצרים
עיתון ציוני שיצא לאור בקהיר בשנים 1939-1920. הגיליון הראשון של העיתון יצא לאור בפסח, טו בניסן תר"פ - 2 באפריל 1920, והוא חדל להופיע ערב מלחמת העולם השנייה. העיתון יצא לאור בשלוש שפות – ערבית, צרפתית ועברית - וכך קיווה מייסדו , אלבר מּוציִרי, לפנות אל קהלים מגוונים: יהודים ולא-יהודים. המהדורה הערבית של העיתון חדלה להופיע בשנת 1934. /למידע מלא...

אל-מצּבאח (=המנורה)

מילות המפתח: יהודי עיראק, עיתונות יהודית
שבועון יהודי לענייני ספרות וחברה. הופיע בעיראק בשפה הערבית החל באפריל 1924 ועד יוני 1929. התפרסמו בו ידיעות בנושאים שונים: פוליטיקה, כלכלה, חינוך ותרבות, לצד ידיעות על הנעשה בארץ ישראל ובקֶרב יהודי עיראק. השבועון ביקש לטפח את נאמנות היהודים לעיראק. /למידע מלא...

אייניקייט

מילות המפתח: עיתונות יהודית
אייניקייט (עברית: אחדות) היה עיתון יהודי מטעם הוועד היהודי האנטי פשיסטי שיצא בברית המועצות בשנים 1942 - 1948. /למידע מלא...

האשה היהודיה בסבך הקידמה : ארגוני נשים והאשה בעיתונות

מילות המפתח: ארגוני נשים, פמיניזם, עיתונות יהודית
לאחר מלחמת העולם הראשונה גברה בקרב נשים יהודיות המודעות לפעילותה של התנועה הפמיניסטית והוקמה תנועת נשים לאומית יהודית. במאמר דוגמאות לפרסומים בעיתונות היהודית ביידיש המדגישים את חשיבות השחרור העצמי של האשה וקוראים לנשים לקחת על עצמן תפקיד פעיל בחברה ובפוליטיקה של זמנן. /למידע מלא...

מילות המפתח: ציונות, יהודי הולנד, עיתונות יהודית
עד מלחמת העולם הראשונה התאפיינה העיתונות היהודית בהולנד בשמרנות ובנטייה להתבוללות אבל לאחר המלחמה התחזקה המגמה הציונית והתפרסמו בטאונים ציוניים. /למידע מלא...

מילות המפתח: עיתונות יהודית, יהודי קרקוב
תיאור הרקע להופעתה של עיתונות יהודית בקרקוב ובמיוחד הבטאון המרכזי של יהדות קרקוב "נובי דז'ינניק". הבטאון היה עיתון ציוני ליבראלי, שנלחם בגילויי האנטישמיות בפולין העצמאית מצד אחד ןבנטיות ההתבוללות בחברה היהודית בקראקוב מצד שני. במאמר תיאור העבודה בעיתון "נובי דז'ינניק" עד הפלישה הגרמנית לפולין וכן התייחסות לעיתון "נאשא וואלקא" (מאבקנו) שהיה זה ביטאון השמאל הציוני המתון.   /למידע מלא...

ז'בוטינסקי וחבריו למערכת השבועון היהודי-ציוני ברוסית, 'ראזסוויט', פטרבורג, סביב 1906

מילות המפתח: ז'בוטינסקי, זאב, עיתונות יהודית, עיתונות ציונית
שבועון זה היה לאבן פינה בתולדות העיתונות היהודית, הן כעיתון ציוני ראשון בשפה הרוסית, הן בקו התקיף והלוחמני שלו והן בהשפעתו העמוקה על יהדות רוסיה. לאורך השנים היה ז'בוטינסקי לבכיר המשתתפים בו, פרסם בו ממיטב הגותו ובמשך זמן מה אף ערך אותו. אחרי שהקים ז'בוטינסקי את התנועה הרוויזיוניסטית הפך העיתון לכלי ביטוי מרכזי שלה. במרכז התמונה יושבים העורך אברהם אידלסון, ז'בוטינסקי מצד שמאל. /למידע מלא...