הצהרת כורש

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש
דף מידע על הצהרת כורש, הצהרה שניתנה על ידי המלך הפרסי בשנת 538 לפנה"ס ואפשרה ליהודים לחזור מגלות בבל ולבנות את בית המקדש. דף המידע מספר על תוכנה של ההצהרה, על הרקע ההיסטורי שלה ועל המקבילה הבבלית - "גליל כורש". /למידע מלא...

מילות המפתח: פורים, שיבת ציון (פרס), תנ"ך. אסתר, אסתר (המלכה), מרדכי (היהודי), פרס (ממלכה)
חיפוש אחר משמעות המגילה מתוך הרקע ההיסטורי שלה לפני ואחרי הקרבות הגדולים של אחשוורוש. על פי המאמר מגילת אסתר כמתרחשת סביב השנים 482- 480 לפנה"ס . המשתה שמתואר בפרק א' הוא כינוס ההכנה לקרב הגדול, פרק ב' והלאה מתרחשים לאחר הכישלון במלחמה ומרדכי ואסתר- הם יהודים מתבוללים שרק גזיררת המן מזכירה להם את יהדותם. /למידע מלא...

מחלק המשפחות

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), עזרא (הסופר), נחמיה בן חכליה, נשים נוכריות
החלטתו של עזרא הסופר לגרש את הנשים הנוכריות נבעה מתוך תפיסה שהשארת המצב מאיימת על הקיום היהודי.  הרב מדן סוקר את הדרכים השונות שבהן התמודדו המנהיגים באותה תקופה עם הבעיה: עזרא פעל  מכוח סמכותו התורנית ונחמיה מכוח סמכותו המלכותית. /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שיבת ציון (פרס), גלות בבל
התנ"ך מספר על 'שיבת ציון' שבה 'היינו כחולמים' ומתייחס לשיבת היהודים מבבל לירושלים לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפני הספירה. דוד בן-גוריון התייחס בכתביו לשלוש 'שיבות ציון'. האחת היא השיבה של בני ישראל ממצרים לארץ כנען, השנייה היא שיבת ציון הנזכרת לעיל ואילו השלישית והחשובה מכולן, על פי בן-גוריון, היא שיבת ציון המודרנית לאחר אלפי שנות גלות. המאמר מביא את התייחסותיו השונות של בן-גוריון לשלוש 'שיבות ציון' אלו ומסביר מדוע ראה בן גוריון את שיבת-ציון המודרנית כ'שיבת' כל ה'שיבות'.  /למידע מלא...

"ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלים " (עזרא ט ט)

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך באמנות, רבינוביץ, ישראל
ישראל רבינוביץ, 1990.
שם היצירה לקוח מפסוק שבו אומר עזרא שנתינת הארץ (הגדר), היא חסד שעשה האל עם עמו: וַיַּט-עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת-לָנוּ מִחְיָה, לְרוֹמֵם אֶת-בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת-חָרְבֹתָיו, וְלָתֶת-לָנוּ גָדֵר, בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם.
 /למידע מלא...

הר גריזים

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), ארכיאולוגיה מקראית, הר גריזים
בחפירות הארכיאולוגיות בהר גריזים נמצאו שרידי מקדש. השלב הראשון של המקדש בהר גריזים הוקם באמצעות המאה החמישית לפנה"ס בידי סנבלט החורוני בן דורם של עזרא ונחמיה. סנבלט של ימי נחמיה היה ככל הנראה תושב היישוב חוורה (חורון) הנמצא למרגלות הר גריזים והיה מצאצאי שארית הפלטה הישראלית שנותרה בשומרון לאחר חורבן העיר בידי האשורים.   /למידע מלא...

בונים חומה

מילות המפתח: גוטמן, נחום, שיבת ציון (פרס), תנ"ך באמנות, תנ"ך. נחמיה, נחמיה בן חכליה
מאיור המקרא של נחום גוטמן, 1936. 23X29.5 ס"מ. עפרון פחם, דיו וגואש לבן.
האיור מתאר את בניית חומת ירושלים בימי נחמיה. "הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֵּבֶל עֹמְשִׂים בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח: " (נחמיה ד 11)  /למידע מלא...

מטבע יהד

מילות המפתח: מטבעות עתיקים, שיבת ציון (פרס)
מטבע "יהד", נטבע בירושלים, מהמאה ה- 4 לפסה"נ. המטבע נמצא באזור יריחו. המטבע עשוי כסף. על צדו האחד של המטבע הכתובת יְהֻד בכתב עברי קדום, וטבוע בו בַּז הפורש כנפיים. על צדו האחר של המטבע טבוע פרח השושן. כנראה התיר השלטון הפרסי לפחה של יהודה לטבוע מטבעות שערכם נמוך לשימוש האוכלוסיה המקומית. /למידע מלא...