פרק רביעי : הסיפור הבודד : שלבי העלילה

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
חלק זה של הפרק סוקר את שלבי עלילת הסיפור המקראי מהאקספוזציה, ועד לסיום הסיפור. הפרק משלב דוגמאות רבות מסיפורי בראשית, שמואל, מלכים, איוב ואסתר. תוך שהוא מתייחס לדגם הרווח ולמקרים יוצאים מהכלל. /למידע מלא...

פרק רביעי : אסופת הסיפורים

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
בסיפורי המקרא מצויים רצפים סיפוריים מקיפים, הנוצרים על-ידי צירוף הסיפורים הבודדים למבנים רחבים יותר. נראה כי קיימים קשרים מקשרים שונים בין הסיפורים הבודדים – מקצתם חיצוניים ומרביתם פנימיים. המחבר בוחן ומגדיר את הקשרים בין הסיפורים הבודדים למחרוזות הסיפורים ואף את הקשר בין ספרי המקרא.  /למידע מלא...

פרק חמישי : הזמן והמרחב

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
הפרק הנוכחי עוסק כולו במרכיבי הזמן והמרחב בסיפור המקראי. בהקדמה לפרק מסביר המחבר מהם האלמנטים המשפיעים על הסיפור וכיצד המחבר המקראי שולט בקצב המאורעות,הזמן וההתרחשות במהלך הסיפור. /למידע מלא...

פרק חמישי : עיצוב הזמן : משך הזמן

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
המחבר מסביר מהו היחס בין זמן הסיפר לזמן  המסופר, תוך בדיקת היחס בין שתי מערכות זמן אלה. במהלך הפרק המחבר מביא מגוון דוגמאות המבטאות כיצד גורם הזמן ועיצוב הזמן מניעים את העלילה.  /למידע מלא...

פרק חמישי : עיצוב הזמן : סדר הזמן

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
הפרק העוסק בסדר הזמן בסיפור המקראי מגדיר מהו היחס בין המאורעות בסיפור לזמן התרחשותן. וכיצד ניתן לספר על התרחשויות שונות שקרו בעת ובעונה אחת. /למידע מלא...

פרק חמישי : עיצוב המרחב

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
הפרק העוסק בעיצוב המרחב בסיפור המקראי מסביר בעזרת דוגמאות רבות, שסיפורי המקרא בהיותם סיפורים דראמטיים נזקקים לממד הזמן כדי לאפשר את פיתוח עלילתם השוטפת, בעוד שהמרחב תופס בהם מקום משני בחשיבותו.  /למידע מלא...

פרק שישי : סיפור אמנון ותמר

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, אמנון ותמר (דמויות תנכיות)
הפרק האחרון של הספר מביא ניתוח מלא של סיפור אמנון ותמר (שמואל ב' י"ג ) תוך צירוף כל ההיבטים, שנידונו בנפרד בפרקים הקודמים (העלילה, הדמויות, המספר, המרחב, הזמן ועוד) . דרכי העיון בסיפור זה יתאימו גם לניתוח רוב סיפורי המקרא האחרים. /למידע מלא...

בין שדר ביוגרפי לשדר מטאפורי : על הקשר בין דוד רועה הצאן להיבחרו למלך על ישראל

מילות המפתח: דוד (המלך), מנהיגות במקרא
ספר שמואל וספר תהילים מספרים כי דוד היה רועה צאן לפני הבחרו למלך. פרט ביוגרפי זה טעון במשמעויות סמליות רבות. המאמר מציג את ההקבלות בין דוד ובין יעקב ומשה ומציע פרשנויות שונות לדימוי הרועה בהקשר למנהיגות. /למידע מלא...