ארכיאולוגיה והמקרא : ההיסטוריה המקראית בראיה חדשה

מילות המפתח: תנ"ך, ארכיאולוגיה מקראית
התנ"ך הוא חלק חשוב להבנת ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא. חשיבותו של התנ"ך היא לאו דווקא בעדויות הישירות שלו על הארועים אלא בהיותו עדות על התנאים הפוליטיים, החברתיים והרוחניים של תקופה זו. העדויות הארכיאולוגיות מאירות הן את האמיתות ההיסטוריות והן את המגמות התיאולוגיות שבספר. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
המאמר מציע לשנות את התארוך של שכבות ארכיאולוגיות שמיוחסות לתקופת ראשית ממלכות יהודה וישראל. שיטת התארוך שהייתה מקובלת מבוססת על הנסיון להתאים למקרא יותר מאשר על הממצא הארכיאולוגי.  על-פי ההצעה החדשה שכבות שיוחסו בעבר למאה הי"א לפסה"נ יש לייחסן למאה הי'. אתרי המפתח לקביעת הכרונולוגיה החחדשה הם: מגידו, באר שבע וערד. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מחשבה מדינית
חלק זה של המאמר עוסק בשאלה האם הממצא הארכיאולוגי מעיד על כך שהיה ארגון מדיני במאה העשירית לפנה"ס (תקופת הממלכה המאוחדת) . ממצאים ארכיאולגיים שמעידים על ארגון מדיני הם: מבני ציבור, כתובות, יצור המוני של כלי חרס, תעשיה חקלאית, ישובים בגדלים שונים. המאמר מציג את הממצאים מן המאה הי' לפסה"נ בתחומים אלה ומגיע למסקנה כי אינם מעידים על קיומה של ישות מדינית מפותחת. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר בודק את הגורם היישובי בממצאים הארכיאולוגיים ביהודה וישראל. הממצא מלמד על הבדלים בין הממלכות. ממלכת ישראל צמחה בראשית המאה הט' לפנה"ס. היא היתה גורם חריג למדי במפה הפוליטית של המרחב, שכן  היתה ישות תרבותית ודימוגראפית היטרוגנית ("כנענית" בחלקה). ממלכת יהודה צמחה בראשית המאה הח' לפנה"ס והיתה ההיפך המוחלט: יחידה טריטוריאלית מגובשת מבחינה אתנית ולאומית.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : סיכום

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר מסכם את ההבדל העקרי שבין התאור המקראי לתמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי לגבי ראשית ממלכות יהודה וישראל. לפי התאור המקראי יהודה וישראל החלו את דרכם כממלכה משותפת אשר התפלגה לשניים. לפי התמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי ישראל צמחה לכלל מדינה של ממש בראשית המאה הט', ואילו יהודה, הגיעה למעמד דומה רק כמאה וחמישים שנה לאחר-מכן, במרוצת המאה הח' לפסה"נ. /למידע מלא...

אלי כנען ושכנותיה

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, יהדות ואלילות
על שמותיהם, כינוייהם, תכונותיהם ויצוגיהם הסמליים של אלי כנען ושכנותיה. ועל האופן שבו ניכרת השפעתם על ישראל והמקרא. /למידע מלא...

עקבות הווי חיתי בנוהג פולחני-טכסי בישראל העתיקה

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, פולחנים עתיקים, מזרח קדום
המאמר בוחן מספר מנהגים מהפולחן הישראלי ביחס לטכסי פולחן המוכרים מן התרבות החיתית: מקום משכנם של הכהן ושל הרואה במקדש, השימוש בלחם הפנים ואופן התרחשות תהלוכות הפולחן. המאמר מוצא דמיון רב בין מנהגי הפולחן בשתי התרבויות.   /למידע מלא...