לב טרוצקי סוקר מסדר צבאי בכיכר האדומה במוסקבה, סביב 1920

מילות המפתח: קומוניזם, טרוצקי, ליאון
טרוצקי (1879 - 1940), במקור ברונשטיין, בן למשפחת חקלאים יהודית מדרום רוסיה, היה מנהיג קומוניסטי, שתרם יותר מכל אדם אחר במפלגה הבולשביקית להכנת מהפכת אוקטובר 1917 ולביצועה. לאחר המהפכה נחשב לאיש השני בשלטון אחרי לנין, שימש כשר חוץ, בנה את 'הצבא האדום' ונחשב כיורשו הטבעי של לנין.  /למידע מלא...

חנוכת 'מכון וייצמן למדע', נובמבר 1949

מילות המפתח: וייצמן, חיים, מכון ויצמן למדע
חיים ויצמן הקים בשנות ה- 30 של המאה עשרים את ה'מכון למחקר ע"ש דניאל זיו' כחלק מחזונו הלאומי – מדעי. במרוצת השנים פעל נמרצות לפיתוחו ולהרחבתו עד שהוקם על בסיס מכון זיו המכון המדעי המרכזי בארץ, ומהמובילים בעולם, הנושא את שמו. בצילום: וייצמן, שהיה כמעט עיוור, נעזר בראש הממשלה דוד בן-גוריון והרי לוין, נגיד מכון וייצמן.   /למידע מלא...

וייצמן בביקור בברלין, 1932

מילות המפתח: וייצמן, חיים
מסעותיו של חיים ויצמן ברחבי העולם, כנשיא התנועה הציונית, נועדו למפגשים מדיניים לקידום תמיכתן של האומות בציונות, ולחיזוק התנועה הציונית ברחוב היהודי. במסגרת זו עסק ויצמן גם באיסוף כספים עבור קרן היסוד, שהיה שותף בהקמתה ובדחיפתה כקרן המרכזית למימון הקמתו של הבית הלאומי. /למידע מלא...

וייצמן נואם בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, אפריל 1925

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים, וייצמן, חיים
ב- 1 באפריל 1925 נחנכה האוניברסיטה העברית בירושלים. את הטקס ניהל חיים וייצמן  שנבחר ליושב ראש חבר הנאמנים שלה. במרכז הבמה נראים, מימין לשמאל: מנחם אוסישקין, נחום סוקולוב, הרב יוסף צבי הרץ, הלורד בלפור, הנציב העליון הרברט סמואל, הגנרל אדמונד אלנבי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב מאיר, אחד העם וחיים נחמן ביאליק.  /למידע מלא...

נשיאות הקונגרס וההנהלה הציונית בקונגרס הציוני ה- 13, קרלסבד, צ'כוסלובקיה, אוגוסט 1923

מילות המפתח: ההסתדרות הציונית העולמית, וייצמן, חיים
וייצמן נבחר כנשיא ההסתדרות הציונית העולמית ביולי 1920 וכיהן בתפקיד זה, בהפסקה של שנים אחדות (1931 - 1935) עד 1946. בשורה הקדמית על הבמה, מימין לשמאל: יעקב ברנשטיין-כהן, יצחק בן-צבי, אליעזר קפלן, לואי ליפסקי, ליאו מוצקין, נחום סוקולוב, שמריהו לוין, יעקב הודס, וייצמן ומאיר ברלין.  /למידע מלא...

'מכתב ליסוד הישיבה המרכזית העולמית בירושלם', הוצאת מרכז הרב ע"י דגל ירושלים, ירושלים, תמוז תרפ"א

מילות המפתח: ציונות דתית, ישיבות, קוק, אברהם יצחק הכהן
לאחר הצהרת בלפור (1917) פעל הרב קוק, במסגרת תנועתו 'דגל ירושלים', לכונן בירושלים ישיבה מרכזית עולמית, שתהווה מרכז רוחני- תורני לעם ישראל כולו. בימיו לא זכתה ישיבה זו למעמד המרכזי, כפי שקיווה; לאחר פטירתו נקראה הישיבה על שמו, ישיבת 'מרכז הרב', ובהדרגה, בעיקר תחת הנהגת בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, בשנות המדינה, הפכה לישיבה המובילה של הציבור הדתי – לאומי.  /למידע מלא...

הרב קוק שוקד על כתביו, ולידו בנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק (הרצי"ה)

מילות המפתח: קוק, אברהם יצחק הכהן, קוק, צבי יהודה הכהן
הרב צבי יהודה הכהן קוק (1982-1891) ערך את מרבית כתבי אביו, ההלכתיים והרעיוניים, ולימים עמד בראשות הישיבה שהקים אביו - 'ישיבת מרכז הרב'.  /למידע מלא...

הרב קוק נושא דברים בטקס הנחת אבן הפינה לבניין החדש של ישיבת חברון, ירושלים, 5.6.1934

מילות המפתח: מאורעות תרפ"ט, ישיבות, קוק, אברהם יצחק הכהן
ישיבת חברון הועברה לירושלים לאחר הטבח בחברון במאורעות אב תרפ"ט, 1929, שבין קורבנותיו היו 24 תלמידים מהישיבה. הטבח הוביל לחיסול היישוב היהודי בחברון.  /למידע מלא...