מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, תנ"ך, גלות בבל, מדרש (פרשנות המקרא)
"התנ"ך זורח באור עצמו" הוא כותרת למכתב ארוך שכתב דוד בן גוריון ובו הוא התייחס למהותו ולמעמדו של ספר התנ"ך. לדעת בן גוריון, התנ"ך בישראל המודרנית אינו מקבל את המעמד שלו הוא ראוי. בתנ"ך יש אמת צרובה ומכאיבה, הוא מכיל בתוכו מורכבות של חומר ורוח, והוא היצירה המתאימה ביותר לעם שמחדש את ימיו במדינה עצמאית, לאחר גלות ארוכה. בשל תפיסת עולם זו פעל בן גוריון רבות כדי לקדם את מעמדו של התנ"ך בקרב הציבור בארץ.   /למידע מלא...

מילות המפתח: הים התיכון, בן-גוריון, דוד, מסחר, ים סוף, יפו (יישוב עתיק)
שליטת ישראל המודרנית בשני הימים החשובים- ים סוף וים התיכון- הביאה את דוד בן גוריון לסקור את שליטת ישראל בימים בימי המקרא ובימי בית שני. לטענתו, מדינת ישראל היא השלטון היהודי העצמאי הראשון אשר מחזיק בשליטה בשני הימים הללו. את סקירתו פותח בן גוריון בימי משה בעת יציאת מצרים, ממשיך דרך סקירת השבטים היושבים על חופו של ים ובשליטת ממלכת שלמה על נתיבי הסחר הימיים ומסיים בתיאור השליטה הימית בימי החשמונאים.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא, מוסר היהדות, מדינה, ציונות ויהדות, ציונות מדינית
המאמר דן בהתייחסותו של דוד בן-גוריון למושג 'עם-סגולה'. עם ישראל מיוחד לא רק בשל הישרדותו ההיסטורית וסיפורו הלאומי אלא בשל הערכים המוסריים המנחים אותו החל מתקופת נביאי הכתב ועד ימי התחדשות הציונות. 'עם הבחירה' איננו עם שנבחר על-ידי האל, אליבא דבן-גוריון אלא עם שבחר באלהיו ובמצוותיו ולכן, העליונות של עם ישראל איננה נובעת מרגשות לאומיים אלא מהכרח לקיים את המצוות המוסריות בהם בחרו. 'עם סגולה' הוא קריאת כיוון ולא עובדה מציאותית היסטורית ולזו מחוייבת מדינת ישראל המודרנית: להיות 'מדינת מופת'.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שיבת ציון (פרס), גלות בבל
התנ"ך מספר על 'שיבת ציון' שבה 'היינו כחולמים' ומתייחס לשיבת היהודים מבבל לירושלים לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפני הספירה. דוד בן-גוריון התייחס בכתביו לשלוש 'שיבות ציון'. האחת היא השיבה של בני ישראל ממצרים לארץ כנען, השנייה היא שיבת ציון הנזכרת לעיל ואילו השלישית והחשובה מכולן, על פי בן-גוריון, היא שיבת ציון המודרנית לאחר אלפי שנות גלות. המאמר מביא את התייחסותיו השונות של בן-גוריון לשלוש 'שיבות ציון' אלו ומסביר מדוע ראה בן גוריון את שיבת-ציון המודרנית כ'שיבת' כל ה'שיבות'.  /למידע מלא...

מילות המפתח: ציונות, חלוצים וחלוציות, בן-גוריון, דוד, נגב
על-פי בן גוריון, הנגב הוא המקום שבו נולדה האומה העברית: לשם הלך אברהם לראשונה במסעו לארץ כנען ושם החלו המרגלים את מסעם לארץ. בן-גוריון האמין כי הצו המקראי העתיק רלוונטי גם בימי ישראל החדשה ושיש להפנות לנגב את מירב ומיטב הכוחות המדעיים, החינוכיים והחלוציים. /למידע מלא...

מילות המפתח: חנוכה, יום העצמאות, פסח, משיחיות, הכרזת העצמאות, בן-גוריון, דוד
עד לשנת 1948, היו ליהודים בכל רחבי העולם שני חגי חירות: הראשון הוא פסח - חג מדאורייתא, והשני הוא חנוכה - חג מימי הבית השני. אירוע הכרזת העצמאות שהיה האירוע הגואל והמהפכני בתולדות האומה, יצר חג חירות שלישי - הוא יום העצמאות.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא, תנ"ך. נביאים אחרונים
דוד בן גוריון תפס את קיומה של ישראל המודרנית כפלא - פלא של עם מנותק ומפוזר שמימש הלכה למעשה "חזון של משוגעים". לפי בן גוריון, תקומת ישראל המודרנית היא האירוע המהפכני ביותר בתולדות העם היהודי מאז כיבושי יהושע בן-נון. חזון המדינה המודרני אינו תלוי בבטחונה, בצבאה או בטכנולוגיה שלה אלא בדמותה המוסרית, על פי חזון אחרית הימים של נביאי ישראל.  /למידע מלא...

מילות המפתח: ציונות, בן-גוריון, דוד, תנ"ך. אסתר, קיבוץ גלויות
'קיבוץ גלויות' היא אחת המשימות הדחופות שעמדה בפני האבות המייסדים של מדינת ישראל. בלעדיה, הכריז בן גוריון, לא יקום חזון המדינה הריבונית. בדבריו אלו הוא נשען על חזון הנביאים ועל הסכנה שבפירוד עם ישראל כפי שנאמר במגילת אסתר: "מפוזר ומפורד בין העמים". בעיני בן-גוריון, החוט המשולש שלא ינתק בנוי משלושה מרכיבים נצחיים: העם, הארץ והמדינה, וכל פועלו במהלך חייו היה לקשור את קצוות החוט שלא יפרדו.  /למידע מלא...