תפילה שחיבר הרב קוק לכבוד כיבוש הארץ ע"י הבריטים, ירושלים, ראשית שנות ה- 20'

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, תפילה, ציונות דתית, קוק, אברהם יצחק הכהן
בהצהרת בלפור ראה הרב קוק את התנוצצות אור הגאולה, והשווה אותה להכרזת כורש, שסללה את הדרך לשיבת ציון בימי בית שני. לימים יתאכזב מנטישת הבריטים את הבטחתם, כפי שבא לידי ביטוי בספרים הלבנים השונים.  /למידע מלא...

ביקור קבוצת רבנים בראשות הרב קוק בקבוצת החלוצים הדתית 'עבודת ישראל', על הר הכרמל, 9.9.1925

מילות המפתח: חלוצים וחלוציות, ציונות דתית, רבנים, קוק, אברהם יצחק הכהן
בשורת העומדים: 1. הרב אברהם יצחק הכהן קוק; 2. יעקב בורוכוב (?); 3. הרב שלמה הכהן אהרנסון, רבה הראשי של תל-אביב; 4. הרב דב קוק, אחי הראי"ה קוק; 5. הרב ישעיהו שפירא, ממנהיגי 'הפועל המזרחי'; 6. איש הציבור והספרות יהושע רדלר פלדמן (ר' בנימין);  /למידע מלא...

'מכתב ליסוד הישיבה המרכזית העולמית בירושלם', הוצאת מרכז הרב ע"י דגל ירושלים, ירושלים, תמוז תרפ"א

מילות המפתח: ציונות דתית, ישיבות, קוק, אברהם יצחק הכהן
לאחר הצהרת בלפור (1917) פעל הרב קוק, במסגרת תנועתו 'דגל ירושלים', לכונן בירושלים ישיבה מרכזית עולמית, שתהווה מרכז רוחני- תורני לעם ישראל כולו. בימיו לא זכתה ישיבה זו למעמד המרכזי, כפי שקיווה; לאחר פטירתו נקראה הישיבה על שמו, ישיבת 'מרכז הרב', ובהדרגה, בעיקר תחת הנהגת בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, בשנות המדינה, הפכה לישיבה המובילה של הציבור הדתי – לאומי.  /למידע מלא...

ראשית ההתארגנות הרוויזיוניסטית, אמצע שנות ה- 20

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
באפריל 1925 ייסד זאב ז'בוטינסקי בפריס עם חברים לדעה מפלגה חדשה, 'ברית הציונים הרוויזיוניסטים' (הצֹה"ר). מפלגה זו קראה ל'רוויזיה' - בדיקה מחודשת של יסודות המדיניות הציונית, ולחזרה לעקרונות הציונות המדינית של הרצל. ז'בוטינסקי תבע עלייה והתיישבות מתוך שיקולים מדיניים של הגשמת הציונות. בצילום יושבים בשורה הקדמית, מימין לשמאל: 2. ז'בוטינסקי; 3. ולדימיר-זאב טיומקין; 4. ריכרד ליכטהיים; 5. מאיר גרוסמן. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי נואם במליאת הקונגרס הציוני ה- 17, באזל, 1931

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...

שער החוברת 'רעיון בית"ר (יסודות השקפת העולם הבית"רית)', בהוצאת נציבות בית"ר בארץ ישראל, 1934

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב, בית"ר (תנועה)
בית"ר (ראשי תיבות ל'ברית יוסף תרומפלדור') הוקמה לראשונה כארגון נוער ציוני בריגה שבלטביה ב- 1923, ובהמשך נוסדו במסגרתה סניפים רבים ברחבי העולם היהודי. לאחר ייסוד המפלגה הציונית הרוויזיוניסטית ע"י ז'בוטינסקי וחבריו (1925) הפכה בית"ר לתנועת הנוער שלה, וז'בוטינסקי עמד בראשה. בית"ר פעלה כארגון עם משמעת צבאית. /למידע מלא...

שער החוברת 'בעיית הערבים וארץ ישראל' (יידיש), וארשה, 1929

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, יהודים וערבים, ז'בוטינסקי, זאב
קובץ מאמרים של ז'בוטינסקי העוסק בסוגיית יחסי יהודים-ערבים. בראשם מאמרו הנפוץ ביותר, המתמצת את גישתו לסוגיה זו: 'על קיר הברזל (אנחנו והערבים)', שהופיע לראשונה ב- 1923. במאמר זה קבע ז'בוטינסקי שהסכם עם ערביי הארץ יתאפשר רק כאשר הם יבינו שאין ביכולתם עוד להיאבק בהקמת מדינה יהודית משתי גדות הירדן. להבנה זו יגיעו, רק אם יתייצב מולם כוח צבאי יהודי תקיף - 'קיר הברזל'. /למידע מלא...

הרב יעקב מאיר והרב קוק בכפר חסידים, 1925

מילות המפתח: כפר חסידים, קוק, אברהם יצחק הכהן, מאיר, יעקב בן כלב
במרכז התמונה הרב יעקב מאיר "הראשון לציון" בתלבושת מסורתית, ולידו (משמאל) הרב אברהם יצחק קוק, הרב הראשי האשכנזי הראשון.  /למידע מלא...