מילות המפתח: אשכול, לוי, ערבים בישראל, היסטוריה של מדינת ישראל, ממשל צבאי
ביטול הממשל הצבאי היה תהליך הדרגתי. בתחילה הכריז לוי אשכול על מתן הקלות וב- 1.12.1968 על ביטול הממשל אבל עד שנת 1968 היו נהוגות תקנות הגנה שהגבילו ופיקחו על תנועת הערבים.   /למידע מלא...

יחידה 101

מילות המפתח: פעולות תגמול, יחידות צה"ל, יהודים וערבים
הקמת יחידה 101 באוגוסט 1953 הייתה תוצאה של שינוי גישה ביחס לטיפול במסתננים. בקרב מגויסי היחידה היו ויכוחים על מהות הפשיטות על הכפרים הערביים ועל תכליתן והם גברו לאחר הפשיטה על מחנה הפליטים אל-בוריג' שברצועת עזה. /למידע מלא...

שער החוברת 'בעיית הערבים וארץ ישראל' (יידיש), וארשה, 1929

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, יהודים וערבים, ז'בוטינסקי, זאב
קובץ מאמרים של ז'בוטינסקי העוסק בסוגיית יחסי יהודים-ערבים. בראשם מאמרו הנפוץ ביותר, המתמצת את גישתו לסוגיה זו: 'על קיר הברזל (אנחנו והערבים)', שהופיע לראשונה ב- 1923. במאמר זה קבע ז'בוטינסקי שהסכם עם ערביי הארץ יתאפשר רק כאשר הם יבינו שאין ביכולתם עוד להיאבק בהקמת מדינה יהודית משתי גדות הירדן. להבנה זו יגיעו, רק אם יתייצב מולם כוח צבאי יהודי תקיף - 'קיר הברזל'. /למידע מלא...

אנדרטה בכפר קאסם לזכר הנרצחים

מילות המפתח: אנדרטאות זיכרון, היסטוריה של מדינת ישראל. עשור ראשון, ערבים בישראל, משמר הגבול, אירוע כפר קאסם, 1956
בקרבת האנדרטה נערכת מדי שנה אזכרה.
ב- 29 באוקטובר 1956 נהרגו 49 מתושבי כפר קאסם על ידי אנשי משמר הגבול. תושבי הכפר, לא ידעו ששעת העוצר שהטיל הממשל הצבאי הוקדמה, וביקשו להגיע לבתיהם בכפר. החיילים טענו להגנתם כי ביצעו את המעשה על פי פקודה שקיבלו ממפקדיהם.   /למידע מלא...

פגישה בין שיח'ים ערבים מעבר הירדן לבין נציגי הסוכנות והיישוב, 1933

מילות המפתח: יהודים וערבים, הסוכנות היהודית לא"י
הנהגת היישוב קיימה בשנות ה- 30 פגישות עם מנהיגים ערבים בנסיון להשיג את הסכמתם להקמת מדינה יהודית. בתמונה , משה שרת ויצחק בן צבי (עומדים, שני ושלישי מימין); אברהם שפירא (יושב, ראשון מימין); חיים ארלוזורוב, חיים ויצמן (יושבים, רביעי וחמישי מימין). /למידע מלא...

פורטונה 1

מילות המפתח: זהות ישראלית, אמנות ישראלית, צ'רניקה, רונית
רונית צ'רניקה, פורטונה 1, טכניקה מעורבת על עץ, 60X60 ס"מ. מתוך הסדרה "משפחה", 2001 – 2005.
ציור זה מזמין אותנו לבחון את היחס בין שלושת המרכיבים המרכזיים הבונים אותו – המילה "ישראל", הדמות ומצע הדיקט הפשוט. האם רונית צ'רניקה רוצה לומר שהדמות המתוארת בתמונה והפשטות של מצע העץ מייצגים את הישראליות? ואולי, בחברה הרב תרבותית שאנו חיים בה, זוהי רק דרך אחת להגדיר ישראליות, אחת מני רבות? /למידע מלא...

פורטונה 2

מילות המפתח: זהות ישראלית, אמנות ישראלית, צ'רניקה, רונית
רונית צ'רניקה, פורטונה 2, טכניקה מעורבת על עץ, 40X60 ס"מ. מתוך הסדרה "משפחה", 2001 – 2005.
בציור מופיעה דמות חסרת תווי פנים והבעה. שמה של הדמות, פורטונה, הוא שם סבתה של האמנית. מדוע צ'רניקה בוחרת להסתיר את תווי הפנים הייחודיים של סבתה? האם סבתה הופכת כאן למייצגת של קבוצה מסוימת בזכות סממני הלבוש והרקע? ואולי צ'רניקה משאירה מידה רבה של חופש בהגדרת הזהות של הדמות? /למידע מלא...

ללא כותרת

מילות המפתח: זהות ישראלית, אמנות ישראלית, חיילים, צ'רניקה, רונית
רונית צ'רניקה, ללא כותרת, טכניקה מעורבת על קרטון, 70X40 ס"מ. מתוך הסדרה "משפחה", 2001 – 2005.
על גבי מצע קרטון פשוט, שעליו סמל מסחרי, סימני קיפול והדבקה, מוצגת דמות שהיא אחד מסמליו של האתוס הציוני – אתוס "צבא העם", אתוס היהודי החדש, הצעיר והחזק. גם צבעי הציור (וכן צבעו של הקרטון) קשורים לאותו אתוס. האלמנט האדום שנראה כפרח מזכיר את המשפט "פרחים בקנה ובנות בצריח" מתוך השיר  "פרחים בקנה",  שגם הוא חלק מהאתוס הזה. מדוע יוצרת צ'רניקה חיבור בין האתוס הרשמי, ה"גבוה", לבין החומרים הפשוטים והרמזים המסחריים? /למידע מלא...