עם וארץ בתקופת שיבת ציון : ג

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. זכריה, תנ"ך. חגי
חלק זה של המאמר דו ביחס של נביאי שיבת ציון, חגי וזכריה לשאלת הזהות הלאומית. חגי וזכריה אינם דנים בבעית הזהות ואין הם מתמודדים באופן ישיר עם השאלות בנושא זה . אולם, מתוך נבואותיהם ניתן ללמוד כי לשיטתם גם שבי ציון וגם הנותרים בארץ הם חלק מעם ישראל. /למידע מלא...

מילות המפתח: פורים, שיבת ציון (פרס), תנ"ך. אסתר, אסתר (המלכה), מרדכי (היהודי), פרס (ממלכה)
חיפוש אחר משמעות המגילה מתוך הרקע ההיסטורי שלה לפני ואחרי הקרבות הגדולים של אחשוורוש. על פי המאמר מגילת אסתר כמתרחשת סביב השנים 482- 480 לפנה"ס . המשתה שמתואר בפרק א' הוא כינוס ההכנה לקרב הגדול, פרק ב' והלאה מתרחשים לאחר הכישלון במלחמה ומרדכי ואסתר- הם יהודים מתבוללים שרק גזיררת המן מזכירה להם את יהדותם. /למידע מלא...

מחלק המשפחות

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), עזרא (הסופר), נחמיה בן חכליה, נשים נוכריות
החלטתו של עזרא הסופר לגרש את הנשים הנוכריות נבעה מתוך תפיסה שהשארת המצב מאיימת על הקיום היהודי.  הרב מדן סוקר את הדרכים השונות שבהן התמודדו המנהיגים באותה תקופה עם הבעיה: עזרא פעל  מכוח סמכותו התורנית ונחמיה מכוח סמכותו המלכותית. /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שיבת ציון (פרס), גלות בבל
התנ"ך מספר על 'שיבת ציון' שבה 'היינו כחולמים' ומתייחס לשיבת היהודים מבבל לירושלים לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפני הספירה. דוד בן-גוריון התייחס בכתביו לשלוש 'שיבות ציון'. האחת היא השיבה של בני ישראל ממצרים לארץ כנען, השנייה היא שיבת ציון הנזכרת לעיל ואילו השלישית והחשובה מכולן, על פי בן-גוריון, היא שיבת ציון המודרנית לאחר אלפי שנות גלות. המאמר מביא את התייחסותיו השונות של בן-גוריון לשלוש 'שיבות ציון' אלו ומסביר מדוע ראה בן גוריון את שיבת-ציון המודרנית כ'שיבת' כל ה'שיבות'.  /למידע מלא...

ישעיה השני : סקירה היסטורית

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), כורש (מלך פרס), תנ"ך. ישעיהו, ישעיהו השני
האופק ההיסטורי המשתקף בנבואות 'ישעיה השני' מצטמצם לתקופה שלאחר חורבן המקדש, ירושלים וערי יהודה, לראשית ימי שיבת-ציון ולשנים הראשונות של השיבה לארץ-ישראל. המאמר סוקר את סוף ימי הממלכה הבבלית, את עליית כורש לשלטון בפרס ואת כיבוש בבל על ידו. /למידע מלא...

כך מחוללים מדינה

מילות המפתח: חומות ירושלים, שיבת ציון (פרס), שמיטת כספים, נחמיה בן חכליה
תיאור הרקע ההיסטורי לפעולותיו של נחמיה בן חכליה והחשיבות שראה בבניית חומות ירושלים. במאמר מתוארת גם מנהיגותו של נחמיה שנתן דוגמה אישית לשמיטת חובות. /למידע מלא...

"ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלים " (עזרא ט ט)

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך באמנות, רבינוביץ, ישראל
ישראל רבינוביץ, 1990.
שם היצירה לקוח מפסוק שבו אומר עזרא שנתינת הארץ (הגדר), היא חסד שעשה האל עם עמו: וַיַּט-עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת-לָנוּ מִחְיָה, לְרוֹמֵם אֶת-בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת-חָרְבֹתָיו, וְלָתֶת-לָנוּ גָדֵר, בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם.
 /למידע מלא...

הר גריזים

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), ארכיאולוגיה מקראית, הר גריזים
בחפירות הארכיאולוגיות בהר גריזים נמצאו שרידי מקדש. השלב הראשון של המקדש בהר גריזים הוקם באמצעות המאה החמישית לפנה"ס בידי סנבלט החורוני בן דורם של עזרא ונחמיה. סנבלט של ימי נחמיה היה ככל הנראה תושב היישוב חוורה (חורון) הנמצא למרגלות הר גריזים והיה מצאצאי שארית הפלטה הישראלית שנותרה בשומרון לאחר חורבן העיר בידי האשורים.   /למידע מלא...