על הספריה
הסדרי נגישות
כתבו אלינו
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית הספרייה הוירטואלית עמוד הבית > פריטים דומים של  יהודה לייב מאגנס (1877-1948)

עמוד הבית (26)
מדעי החברה (4)
מדעי הרוח (1)
מדינת ישראל (36)
יהדות ועם ישראל (23)
מדעים (33)
מדעי כדור-הארץ והיקום (30)
טכנולוגיה ומוצרים (61)
מתמטיקה וסטטיסטיקה (48)
אמנויות (29)
אחר (6)
ישראל (חדש) (3)
1 - 2 - 3 דפים
נמצאו: 18 תמונות בנושא זה.
שמע
[0]
וידיאו
[0]
 
הגדרת חשיבות הפריט
וייצמן וחבריו ל'פרקציה הדמוקרטית', בקונגרס הציוני ה- 5, באזל, 1901
וייצמן וחבריו ל'פרקציה הדמוקרטית', בקונגרס הציוני ה- 5, באזל, 1901
 

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, הקונגרס הציוני, וייצמן, חיים
הפרקציה (סיעה), שוייצמן היה יוזמה וממנהיגיה, הוקמה כסיעת אופוזיציה בהסתדרות הציונית. הסיעה ביקשה לערער על שלטון היחיד של הרצל בתנועה הציונית. בצילום: יושבים בשורה השנייה, מימין לשמאל: ולדימיר זאב טיומקין, יעקב ברנשטיין-כהן, הרצל, ליאו מוצקין, וייצמן.  בין יתר המצולמים – מרטין בובר, יוסף קלוזנר, ברתולד פייבל, לייב יפה וא"מ ליליין.  /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
וייצמן נואם בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, אפריל 1925
וייצמן נואם בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, אפריל 1925
 

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים, וייצמן, חיים
ב- 1 באפריל 1925 נחנכה האוניברסיטה העברית בירושלים. את הטקס ניהל חיים וייצמן  שנבחר ליושב ראש חבר הנאמנים שלה. במרכז הבמה נראים, מימין לשמאל: מנחם אוסישקין, נחום סוקולוב, הרב יוסף צבי הרץ, הלורד בלפור, הנציב העליון הרברט סמואל, הגנרל אדמונד אלנבי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב מאיר, אחד העם וחיים נחמן ביאליק.  /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
טקס העשור לאוניברסיטה העברית בירושלים, באמפיתיאטרון בהר הצופים, 1935
טקס העשור לאוניברסיטה העברית בירושלים, באמפיתיאטרון בהר הצופים, 1935
 

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים
על הבמה חברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה וחלק ממוריה; מימין לשמאל: חיים וייצמן, י"ל מגנס, הנציב העליון סר ארתור ווקופ, נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין, זלמן שוקן, בובר (מניף את כובעו), שמריהו לוין וגד פרומקין. /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
בובר בחברת תלמידיו באוניברסיטה העברית, ראשית שנות ה- 40
בובר בחברת תלמידיו באוניברסיטה העברית, ראשית שנות ה- 40
 

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים, בובר, מרטין מרדכי
בשנת 1938 עלה מרטין בובר לארץ ישראל, וקִבל משרת מרצה לפילוסופיה של הדת באוניברסיטה העברית. /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
בובר ויהודה ליב מגנס מעידים בפני ועדת החקירה האנגלו- אמריקאית בא"י (אונסקו"פ), 1947
בובר ויהודה ליב מגנס מעידים בפני ועדת החקירה האנגלו- אמריקאית בא"י (אונסקו"פ), 1947
 

מילות המפתח: מאגנס, יהודה לייב, בובר, מרטין מרדכי, ועדת אונסקו"פ
 בובר ומגנס הופיעו בפני  ועדת אונסקו"פ כנציגי אגודת 'איחוד', גילגול מאוחר משנות ה- 40 של 'ברית שלום'.  /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
שער החוברת 'ז'בוטינסקי: הגבור הלאומי', מאת יצחק ספקטור, ירושלים, 1920
שער החוברת 'ז'בוטינסקי: הגבור הלאומי', מאת יצחק ספקטור, ירושלים, 1920
 

מילות המפתח: ציונות, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, ז'בוטינסקי, זאב
החוברת הופיעה בימי שבתו של ז'בוטינסקי במאסר. בתקופה זו הוכר ז'בוטינסקי ביישוב הארצישראלי ובתנועה הציונית כגיבור לאומי. בוועידה הציונית שהתקיימה בלונדון בחודש יולי נבחר לציר ע"י כל המפלגות הציוניות שהעמידוהו בראש רשימותיהן. /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
ז'בוטינסקי בקרב קבוצת משתתפים בועידה השלישית של התנועה הציונית ברוסיה, שנערכה בהלסינגפורס שבפינלנד ב-1906
ז'בוטינסקי בקרב קבוצת משתתפים בועידה השלישית של התנועה הציונית ברוסיה, שנערכה בהלסינגפורס שבפינלנד ב-1906
 

מילות המפתח: ציונות, ז'בוטינסקי, זאב
ועידה זו הייתה מציוני הדרך החשובים בקורות התנועה הציונית. לז'בוטינסקי היה חלק חשוב בגיבוש תוכניתה, שנודעה בשם 'תוכנית הלסינגפורס'. התוכנית דגלה בהמשך המאמצים להגשמת הציונות בארץ ישראל לצד המשך המאבק של היהודים להשגת שוויון זכויות ואוטונומיה תרבותית וקהילתית בארצות מושבם, עד לחיסול הגולה. ז'בוטינסקי עומד, ראשון מימין.  /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
במחנה
תכנית ההסתדרות הציונית עבור ארץ ישראל, 1919
תכנית ההסתדרות הציונית עבור ארץ ישראל, 1919
 

מילות המפתח: ציונות, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, גבולות ישראל
ב-2 לנובמבר 1917 הבטיחה ממשלת בריטניה לאפשר ליהודים להקים "בית לאומי יהודי" בארץ ישראל. הבטחה זו שנכללה בהצהרת בלפור, דרבנה את הציונים להציע הצעות מעשיות. ב -1919 הציעה ההסתדרות הציונית את תכניתה הטרטוריאלית הראשונה. התכנית נדחתה. /למידע מלא...


קהל יעד: חטיבה, תיכון תאריך: אפריל, 1989 שפה: עברית 

 
1 - 2 - 3 דפים
נמצאו: 18 תמונות בנושא זה.