בלעם מתואר כשהוא מבוהל או מופתע, כאשר הוא רואה לפתע את המלאך.  בהלתו של בלעם באה לידי ביטוי בחוסר היציבות של גופו, וזאת לעומת תנוחתו הבוטחת של מלאך ה', אשר מחזיק את החרב בידו באופן יציב ורגוע. אלכסון מוביל מכנפיו של המלאך, אל פניו, אל חרבו, אל ידו של בלעם וזנבה של האתון. אלכסון נוסף נוצר מחיבור דמיוני של האור האלוהי למעלה עם הקרקע המוארת באור חזק. בדרך זו נוצר איזון בין שני האלכסונים. השמים, האור, הנוף, הדמויות, קפלי בגדיהן מתוארים באופן מפורט וריאלי, כמעט כאילו אנו חוזים בתיעוד של הסצנה.