 |
רקע אישי |
ג'יבריל נולד בשנת 1928 ביפו (היום בישראל). משפחתו עברה לסוריה, ושם הוא התגייס לצבא ולחם כקצין במערך החבלה הסורי. בשנת 1959 הקים יחד עם ג'ורג' חאבש את הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), שבמרוצת הזמן נקרא החזית העממית (המפקדה הכללית). כיום אחמד ג'יבריל הוא מזכ"ל הארגון ומנהיגו.
|
פעולותיו |
אחמד ג'יבריל נודע, יחד עם ג'ורג' חאבש, בפעולות טרור קשות, ובהן: רצח 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדה במינכן (גרמניה) בשנת 1972 וכן "ליל הגלשונים" בשנת1987.
בחודש מאי, שנת 1985, השיג ג'יבריל את הישגו החשוב ביותר: חילופי שבויים עם ממשלת ישראל (ראש הממשלה היה שמעון פרס, ושר הביטחון היה יצחק רבין). הייתה זאת הפעם הראשונה שממשלת ישראל הסכימה לשחרר אסירים, פלסטינים ואחרים, תמורת שבויים ישראלים. בעסקה זאת, שכונתה "עסקת ג'יבריל", שחררה ישראל 1,150 אסירים. הבולטים שבהם: אחמד יאסין וקוזו אוקמוטו.תמורתם קיבלה ישראל: 3 חיילי צה"ל.
בעת ההסכם אמר שר הביטחון, יצחק רבין: "יש לנו מעלות ערכיות, המתפרשות לעתים כחולשות. אך עלינו לשאול את עצמנו, האם בשל כך צריך היה לתת לאחרים להישאר בשבי?" ציטוט זה היה לכלי בידי אריאל שרון בעסקת השבויים השנייה בתולדות המדינה: "עסקת טננבאום".
אחמד ג'יבריל הסתכסך עם ג'ורג' חאבש בעיקר על רקע המחלוקת של חאבש עם הממשל הסורי.
|
פגיעה בארגונו ובבנו של ג'יבריל |
ביום 9 בדצמבר, שנת 1988, יצא "מבצע כחול וחום" של סיירות צה"ל ושל גדודי גולני לפגוע בתשתית של אש"ף – ארגונו של אחמד ג'יבריל. המבצע הסתבך, וקרבות קשיים ניטשו בין המחבלים לבין חיילי צה"ל. בתום המבצע נהרג מחבלים.
ביום 20 במאי, שנת 2002, פוצצה מכוניתו של בנו, ג'יאהד ג'יבריל (בן 41), בבֵּירוּת. הבן היה מפקד הפעולות הצבאיות בארגונו של אביו.
אחמד ג'יבריל לא חזר אל תחומי הרשות הפלסטינית, בתוֹאֲנָה כי לא ישוב תחת הכיבוש, אלא רק בזכות השיבה, כפלסטיני השב לארצו.
פריט זה נכתב עבור חוסן
