אמנת ג`נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה : חלק רביעי

סימן א`

הוראות כלליות

סעיף 142

תוך כפיפות לאמצעים ההכרחיים, לדעת המעצמות העוצרות, לשם שמירת בטחונן, או לשם סיפוק כל צורך הוגן אחר, יקבלו נציגי ארגונים דתיים, אגודות סיוע או ארגונים אחרים המסייעים למוגנים, מהמעצמות האלה, אם בשביל עצמם ואם בשביל סוכניהם מיופי-הכוח, את כל ההקלות הדרושות לביקור המוגנים, לחלוקת אספקות וחמרי סיוע מכל מקור למטרות חינוך, נופש או דת, כדי לסייע להם להסדיר את שעות הפנאי שלהם בתוך מקומות המעצר. אגודות או ארגונים כאלה אפשר להקימם בשטח המעצמה העוצרת או בכל ארץ אחרת, או הם יכולים להיות בעלי אופי בינלאומי.

המעצמה העוצרת רשאית להגביל את מספר האגודות והארגונים, שנציגיהם יהיו רשאים לבצע את פעולותיהם בשטחה ובהשגחתה, ובלבד שהגבלה כזאת לא תפריע לאספקת סיוע יעיל ומספיק לכל המוגנים.

מצבו המיוחד של הועד הבינלאומי של הצלב האדום בשדה פעולה זה יוכר ויכובד בכל עת.

סעיף 143

לנציגיהן או לשליחיהן של המעצמות המגינות תהיה הרשות ללכת לכל המקומות, שבהם נמצאים מוגנים, ביחוד למקומות מעצר, מאסר ועבודה.

תהיה להם גישה לכל הבנינים התפוסים על ידי מוגנים, והם יוכלו לשוחח עם אלה האחרונים, בלא עדים, אם באופן אישי ואם באמצעות מתורגמן.

אין לאסור ביקורים כאלה אלא מחמת שיקולי הכרח צבאיים, ואף אז - כאמצעי ארעי ויוצא מן הכלל. אין לצמצם את אורך זמן ביקוריהם ותדירותם.

לנציגים ושליחים כאלה יהיה חופש גמור לבחור את המקומות, שברצונם לבקר בהם. המעצמה העוצרת או הכובשת, המעצמה המגינה, ואם יתעורר הצורך - מעצמת ארץ מוצאם של האנשים, שעומדים לבקר אצלם, יכולות להסכים ביניהן שבני מולדתם של העצירים יורשו להשתתף בביקורים.

שליחי הועד הבינלאומי של הצלב האדום יכולים אף הם ליהנות מן הזכויות המיוחדות הנ"ל. מינוים של שליחים אלה יוגש לאישורה של המעצמה השלטת בשטחים שבהם יבצעו את תפקידיהם.

סעיף 144

בעלי האמנה מתחייבים להפיץ הפצה רחבה ככל האפשר, בימי שלום כבימי מלחמה, את נוסח האמנה הזאת בארצותיהם, וביחוד לכלול את לימודה בתכנית הלימודים הצבאית, ואם אפשר, גם בתכנית הלימודים האזרחית, כדי שעקרונותיה יהיו ידועים לכל האוכלוסיה כולה.

כל רשות אזרחית, צבאית או משטרתית או כל רשות אחרת, הנוטלת על עצמה, בימי מלחמה, אחריות כלפי מוגנים, צריך שיהא בידה נוסח האמנה, ושתקבל הדרכה מיוחדת בהוראותיה.

סעיף 145

בעלי האמנה יעבירו זה לזה, באמצעות המועצה הפידיראלית השוויצית, ובזמן פעולות איבה - באמצעות המעצמות המגינות, א תרגומיה הרשמיים של האמנה הזאת, וכן את החוקים והתקנות שיתקינו להבטחת הנהגתה.

סעיף 146

בעלי האמנה מתחייבים לחוקק כל חוק שיהא צורך בו, כדי לקבוע ענשים יעילים לאנשים המבצעים, או מצווים לבצע את אחת ההפרות החמורות של האמנה הזאת המוגדרות בסעיף הבא.

כל אחד מבעלי האמנה יהא מחוייב לחפש את האנשים שלפי הטענה ביצעו - או ציוו לבצע - את ההפרות החמורות האלה, ויעמיד אנשים כאלה לדין בפני בתי המשפט שלו ללא התחשבות באזרחותם.

כן רשאי הוא, אם יבחר לעשות כן, למסור אנשים כאלה, בהתאם להוראות החוקים שלו, למשפטו של בעל אמנה אחר הנוגע בדבר, בתנאי שבעל האמנה הזה הגיש נגד אנשים כאלה האשמות מספיקות.

כל אחד מבעלי האמנה ינקוט את האמצעים הדרושים להדברת כל הפעולות שבניגוד להוראות האמנה הזאת, להבדיל מההפרות החמורות המוגדרות בסעיף הבא.

בכל הנסיבות, ייהנו הנאשמים מהערבויות לשפיטה וסניגוריה הוגנות שיהיו נוחות לא פחות מאלה שנקבעו בסעיף 105 ובסעיפים שלאחריו של אמנת ג`ניבה מ- 12 באוגוסט 1949 בדבר הטיפול בשבויי מלחמה.

סעיף 147

ההפרות החמורות, שאליהן מתייחס הסעיף הקודם, הן אלה הגוררות מעשה מהמעשים שלהלן, כשמבצעים אותם כלפי בני אדם או נכסים המוגנים לפי האמנה הזאת; הריגת מוגן במזיד, עינויו או יחס בלתי אנושי אליו, לרבות נסיונות ביולוגיים, גרימת-זדון של סבל רב או חבלה חמורה בגופו או בבריאותו, גירושו או העברתו שלא בהיתר או כליאת מוגן שלא בהיתר, כפיית מוגן לשרת בכוחות מעצמה אויבת, או שלילת-זדון של זכויותיו של מוגן לשפיטה הוגנת וסדירה, שנקבעה באמנה הזאת, לקיחת בני ערובה והריסתו והחרמתו של רכוש בקנה מידה רחב, שאין הכרח צבאי מצדיקן ושאר בוצעו שלא בהיתר ומתוך הפקרות.

סעיף 148

שום בעל אמנה לא יורשה לפטור עצמו או בעל אמנה אחר מכל אחריות שנתחייב בה הוא עצמו או בעל אמנה אחר, בקשר להפרות המוזכרות בסעיף הקודם.

סעיף 149

לבקשת אחד מבעלי הסכסוך תיערך חקירה בצורה, שיחליטו עליה הצדדים המעונינים, בדבר כל טענה של הפרת האמנה.

לא הושג הסכם בנוגע לסדרי החקירה, יסכימו הצדדים לבחירת בורר שיחליט על הסדרים שילכו לפיהם.

משהוכחה ההפרה, ישימו לה בעלי הסכסוך קץ ויפסיקוה בהקדם האפשרי.

סימן ב`

הוראות אחרונות

סעיף 150

האמנה הזאת נערכה באנגלית ובצרפתית, שני הנוסחים דין מקור להם במידה שווה.

המועצה הפידיראלית של שוויץ תדאג לתרגומה הרשמי של האמנה ללשון הרוסית וללשון הספרדית.

סעיף 151

האמנה הזאת, הנושאת את תאריך היום הזה, תהיה פתוחה עד ליום 12 בפברואר 1950, לחתימה בשם המעצמות המיוצגות בועידה שנפתחה בג`ניבה, ביום 21 באפריל 1949.

סעיף 152

האמנה הזאת תאושר בהקדם האפשרי וכתבי האישור יופקדו בברן.

יש לערוך זכרון-דברים בנוגע להפקדת כל כתב אישור, והעתקים מאושרים של זכרון-דברים זה יועברו על ידי המועצה הפידיראלית של שוויץ לכל המעצמות שבשמן נחתמה האמנה או שמסרו הודעה על הצטרפותן.

סעיף 153

האמנה הזאת תיכנס לתקפה ששה חודשים לאחר הפקדת שני כתבי אישור, לפחות.

לאחר מכן, תיכנס לתקפה לגבי כל בעל אמנה כתום ששה חדשים לאחר שהפקיד את כתב אישורו.

סעיף 154

ביחסים שבין המעצמות הקשורות באמנות האג בדבר החוקים והמנהגים של מלחמה ביבשה, אם זו של 29 ביולי 1899, ואם זו של 18 באוקטובר 1907, והן צדדים לאמנה הזאת, תהא אמנה אחרונה זו משלימה את הסימנים ב` ו- ג` של התקנות הנספחות לאמנות האג המוזכרות לעיל.

סעיף 155

החל מתאריך כניסתה של אמנה זו לתקפה, תהיה הרשות בידי כל מעצמה, שלא חתמו בשמה על האמנה הזאת, להצטרף אליה.

סעיף 156

יש למסור הודעה בכתב על ההצטרפויות למועצה הפידיראלית של שווייץ, והצטרפויות אלה ייכנסו לתקפן ששה חדשים לאחר התאריך שבו נתקבלו.

המועצה הפידיראלית של שוויץ תודיע על ההצטרפויות לכל המעצמות שבשמן חתמו על האמנה הזאת או שמסרו הודעה על הצטרפותן.

סעיף 157

המצבים שנקבעו בסעיפים 2 ו- 3 יתנו תוקף לאלתר לכתבי האישור שהופקדו ןלהצטרפויות שנמסרה עליהן הודעה על ידי בעלי הסכסוך לפני התחלת פעולות האיבה או הכיבוש או לאחר מכן. המועצה הפידיראלית של שווייץ תודיע בדרך המהירה ביותר על כתבי אישור או הצטרפויות שנתקבלו מבעלי הסכסוך.

סעיף 158

הרשות ביד כל אחת מבעלי האמנה להסתלק מהאמנה הזאת.

הודעה בכתב על ההסתלקות יש למסור למועצה הפידיראלית של שווייץ והיא תעביר את ההודעה לממשלות כל בעלי האמנה.

ההסתלקות תיכנס לתקפה שנה לאחר שנמסרה הודעה עליה למועצה הפידיראלית של שווייץ. אולם, הסתלקות שנמסרה עליה הודעה בשעה שהמעצמה המסתלקת היתה מעורבת בסכסוך, לא תיכנס לתקפה עד שלא נחתם שלום ועד שלא נסתיימו הפעולות הקשורות בשחרורם, השבתם ושיקומם של המוגנים לפי האמנה הזאת. כוחה של ההסתלקות לא יהא יפה אלא כלפי המעצמה המסתלקת. אין בה בשום פנים לגרוע מכוחן של ההתחיבויות שעל בעלי הסכסוך לקיימן בתוקף עקרונות משפט העמים, והנובעות מן המנהגים הקיימים בין עמים תרבותיים, מחוקי האנושיות ומצו המצפון הציבורי.

סעיף 159

המועצה הפידיראלית של שווייץ תרשום את האמנה הזאת במזכירות האומות המאוחדות. כן תודיע המועצמה הפידיראלית של שוויץ למזכירות האומות המאוחדות על כל כתבי האישור, ההצטרפויות וההסתלקויות שקיבלה בנוגע לאמנה הזאת.

ולראיה חתמו על האמנה הזאת החתומים מטה, לאחר שהפקידו את ייפויי-כוחם המלאים.

נערך בג`ניבה היום הזה, שנים עשר באוגוסט 1949, בשפה האנגלית ובשפה הצרפתית. המקור יופקד בארכיון הקונפידראציה השוויצית. המועצה הפידיראלית של שווייץ תעביר העתקים מאושרים של האמנה לכל אחת מהמדינות שחתמו על האמנה או שהצטרפו אליה.

ההסתייגויות של מדינת ישראל

מר כהני, נציג ישראל במשרד האירופי של אירגון האומות המאוחדות ובועד הבינלאומי של הצלב האדום, מסר את ההצרה הבאה:

"בהתאם להוראות שקיבלתי מאת ממשלתי אחתום ללא כל הסתיגות על אמנת ג`ניבה בדבר הטיפול בשבויי מלחמה, ואילו ביחס לכל אחת משאר שלוש האמנות נצרף לחתימתנו את ההסתיגויות שמשמעותן היא זאת:

(1) אמנת ג`ניבה להטבת מצבם של הפצועים והחולים מבין אנשי הכוחות המזויינים בשדה הקרב:

"תוך הסתיגות שאם כי ישראל תכבד את איסור הפגיעה בסימני האבחנה ובסמלים של האמנה, תשתמש ישראל במגן דוד אדום כסמל וכסימן האבחנה של השירותים הרפואיים שבכוחותיה המזויינים".

(2) אמנת ג`ניבה להטבת מצבם של פצועים, חולים ונטרפי אניות מבין אנשי הכוחות המזויינים בים:

"תוך הסתיגות שאם כי ישראל תכבד את איסור הפגיעה בסימני האבחנה ובסמלים של האמנה, תשתמש ישראל במגן דוד אדום על הדגלים, האצעדות ועל כל ציוד כללי (לרבות אניות חולים) המשמשים בשירות הרפואי".

(3) אמנת ג`ניבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה:

"תוך הסתיגות שאם כי ישראל תכבד את איסור הפגיעה בסימני האבחנה ובסמלים שנקבעו בסעיף 38 של אמנת ג`ניבה מ- 12 באוגוסט 1949, להטבת מצבם של הפצועים והחולים מבין אנשי הכוחות המזויינים בשדה הקרב, תשתמש ישראל במגן דוד אדום כסמל וכסימן האבחנה שנקבעו באמנה זו".

לחלקים נוספים של האמנה:
חלק ראשון: הוראות כלליות
חלק שני: הגנה כללית על האוכלוסייה בפני תוצאות מסוימות של מלחמה
חלק שלישי: מעמדם של מוגנים והטיפול בהם
חלק רביעי: ביצוע האמנה (פריט זה)