אמנת ג`נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה : חלק שני - הגנה כללית על האוכלוסייה בפני תוצאות מסוימות של מלחמה

סעיף 13

הוראות חלק שני מקיפות את כל האוכלוסייה של הארצות המעורבות בסכסוך, ללא כל הפלייה, ובייחוד הפלייה מטעמי וגזע, אזרחות, דת או השקפה מדינית, וכוונתן להקל על הסבל הנגרם על ידי מלחמה.

סעיף 14

בימי שלום רשאים בעלי האמנה - ועם פרוץ פעולות איבה, רשאים היריבים - ליצור בתחומי ארצם שלהם, ואם יהא צורך בכך, - בשטחים הכבושים, אזורים ומקומות לבתי חולים ולביטחון שיהיו מאורגנים באופן שפצועים, חולים, זקנים, ילדים פחותים מבני 15 שנה, נשים הרות ואמהות של ילדים פחותים מבני שבע, יהיו מוגנים מפני פעולות המלחמה.

עם פרוץ פעולות האיבה וכל זמן שהן נמשכות, רשאים הצדדים הנוגעים בדבר לעשות ביניהם הסכמים להכרה הדדית באזורים ובמקומות שנוצרו על ידם. לתכלית זו רשאים הם להגשים את הוראות הצעת ההסכם הנספחות לאמנה הזאת, באותם תיקונים שיראו צורך בהם.

המעצמות המגינות והועד הבינלאומי של הצלב האדום מתבקשים להושיט את עזרתם כדי להקל את יצירתם של אזורים ומקומות כאלה לבתי חולים ולביטחון ואת ההכרה בהם.

סעיף 15

כל בעל סכסוך רשאי להציע ליריבו - אם במישרין או באמצעות מדינה ניטראלית או איזה ארגון הומניטארי - להקים בתחומי הקרבות אזורים מפורזים היעודים לשם מתן מחסה מפני פעולות מלחמה לאנשים שלהלן, ללא כל הפלייה:

)א) לוחמים או בלתי-לוחמים שנפצעו או נחלו;

(ב) אזרחים שאינם נוטלים חלק בפעולות איבה ואינם עושים, בשבתם באותם האזורים, במלאכה בעלת אופי צבאי.

משהסכימו הצדדים הנוגעים בדבר למקומו הגיאוגרפי של האזור המפורז, לאספת המזון בו ולפיקוח עליו, ייערך הסכם בכתב וייחתם בידי נציגי היריבים. ההסכם יקבע ממתי ועד מתי יהיה האזור מפורז.

סעיף 16

פצועים וחולים, תשושים ונשים הרות יוגנו ויכובדו במיוחד.

במידה ששיקולים צבאיים מרשים זאת, חייב כל יריב להקל על האמצעים הנקוטים לשם חיפוש חללים ופצועים, לשם סיוע לנטרפי אניות ושאר בני אדם המופקרים לסכנה רצינית ולשם הגנה עליהם מבז והתעללות.

סעיף 17

בעלי הסכסוך ישתדלו לערוך הסכמים מקומיים בדבר פינוי פצועים, חולים, תשושים וזקנים, ילידים ויולדות משטחים נצורים או מכותרים, ובדבר זכות מעבר לכוהני דת מבני כל הדתות, לחבר העובדים הרפואי ולציוד רפואי בדרכם לשטחים כאלה.

סעיף 18

בתי חולים אזרחיים שאורגנו להושטת עזרה לפצועים ולחולים, לתשושים וליולדות, לא ישמשו בשום פנים מטרה להתקפה, אלא יכובדו ויוגנו תמיד על ידי בעלי הסכסוך.

מדינות שהן בעלי סכסוך ימציאו לכל בתי חולים אזרחיים תעודות המוכיחות שהם בתי חולים אזרחיים ושאין בניניהם משמשים לשום מטרה, שהיתה שוללת מבתי חולים אלה את ההגנה, בהתאם לסעיף 19.

בתי חולים אזרחיים יסומנו בסמל שנקבע בסעיף 38 של אמנת ג`נבה מ- 12 באוגוסט 1949, בדבר הטבת מצבם של הפצועים והחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים בשדה הקרב, בתנאי שהורשו לכך על-ידי המדינה.

בעלי הסכסוך יעשו - במידה ששיקולים צבאיים ירשו את הדבר - את כל הנחוץ להבלטת הסמלים המציינים בתי חולים אזרחיים לעיני כוחות היבשה, האוויר והים של האויב, כדי למנוע כל אפשרות של פעולת איבה.

נוכח הסכנות הצפויות לבתי חולים מקרבתם אל מטרות צבאיות, מוטב שבתי החולים יהיו רחוקים, ככל האפשר, ממטרות צבאיות כאלה.

סעיף 19

ההגנה שזכאים בה בתי חולים אזרחיים לא תיפסק, אלא אם כן משתמשים בהם, מחוץ לתפקידיהם ההומניטאריים, לביצוע מעשים המזיקים לאויב. אולם ההגנה לא תיפסק, אלא לאחר שנמסרה בעוד מועד התראה הקובעת, בכל המקרים הנאותים, מועד מספיק, ולא שעו להתראה.

העובדה שניתן בבתי חולים אלה טיפול לפצועים ולחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים או עובדת מציאותם של נשק מיטלטל ותחמושת, שנלקחו מהלוחמים האלה ועדיין לא נמסרו לשירות המתאים, אין רואים אותן כמעשים המזיקים לאויב.

סעיף 20

אנשים שמלאכתם הקבועה והיחידה היא הפעלתם וניהולים של בתי חולים אזרחיים, לרבות חבר העובדים העוסקים בחיפוש אחרי אזרחים פצועים וחולים, ואחרי תשושים ויולדות, בסילוקם ובהעברתם ובטיפול בהם - יש לכבדם ולהגן עליהם.

בשטח נכבש ובאזורי פעולות צבאיות יהיו העובדים האמורים לעיל בני-הכר על ידי תעודת זהות, שתאשר את מעמדם, תישא את תמונת בעליה, ותהא טבועה בחותמת מובלטת של הרשות האחראית, וגם על ידי אצעדה טבועה בחותמת ועומדת בפני מים, שתהיה ענודה על זרועם השמאלית בשעת מילוי תפקידם. האצעדה הזאת תינתן על ידי המדינה ותישא את הסמל שנקבע בסעיף 38 של אמנת ג`נבה מ- 12 באוגוסט, 1949, בדבר הטבת מצבם של הפצועים והחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים בשדה הקרב.

עובדים אחרים העוסקים בהפעלתם ובניהולם של בתי חולים אזרחיים, יהיו זכאים ליחס של כבוד ולהגנה, וכן יהיו זכאים לענוד את האצעדה כאמור בסעיף זה ולפי התנאים שנקבעו בו, כל אימת שהם עוסקים בתפקידים אלה. תעודת הזהות תציין את התפקידים שהוטלו עליהם.

הנהלת כל בית חולים תהא תמיד מחזיקה רשימה עדיומית של עובדים כאלה ותעמידה לרשותן של הרשויות המוסמכות, אם רשויות המדינה ואם הרשויות הכובשות.

סעיף 21

שיירות כלי רכב או רכבות בתי חולים ביבשה המעבירות אזרחים פצועים וחולים, תשושים ויולדות, וכן ספינות מיוחדות לכך בים, יכובדו ויוגנו כמו בתי החולים האמורים בסעיף 18, ויסומנו, בהסכמת המדינה, על ידי הצגת סמל האבחנה שנקבע בסעיף 38 של אמנת ג`נבה מ- 12 באוגוסט 1949, בדבר הטבת מצבם של הפצועים והחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים בשדה הקרב.

סעיף 22

מטוסים המשמשים אך ורק להסעת אזרחים פצועים וחולים, תשושים ויולדות או חבר העובדים הרפואי וציודם, לא יותקפו, אלא יש לכבדם כל זמן שהם טסים בגובה, בזמנים ובקווים שהוסכם עליהם במיוחד בין כל בעלי הסכסוך הנוגעים בדבר.

מותר לסמנם בסמל האבחנה שנקבע בסיף 38 של אמנת ג`נבה מ- 12 באוגוסט, 1949, בדבר הטבת מצבם של הפצועים והחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים בשדה הקרב. טיסה מעל לשטח האויב או לשטח שנכבש על ידי האויב אסורה, אלא אם כן הוסכם אחרת.

מטוסים כאלה חיים לציית לכל קריאה לנחות. נצטוו מטוסים כאלה לנחות, מותר להם ולנוסעיהם להמשיך בטיסתם לאחר בדיקה, אם נעשתה בהם בדיקה.

סעיף 23

כל בעל אמנה יתיר מעבר חפשי של כל משלוחי הרפואות וצרכי בית החולים ותשמישי התפילה המיועדים רק לאזרחי בעל אמנה אחר, ואפילו היה זה האחרון יריבו. כן יתיר מעבר חפשי של כל משלוחי מצרכי המזון, הבגדים והסמים ההכרחיים המיועדים לילדים פחותים מבני חמש-עשרה שנה, לנשים הרות וליולדות.

התחייבותו של בעל אמנה להרשות מעבר חפשי של המשלוחים האמורים בפסקה הקודמת, תלווה בתנאי שבעל אמנה זה משוכנע שאין כל סיבה רצינית לחשוש:

(א) שהמשלוחים יופנו ממקום תעודתם, או

(ב) שהפיקוח לא יהא יעיל, או

(ג) שהאויב יוכל להפיק תועלת ניכרת במאמציו הצבאיים או בתכניתו הכלכלית על ידי החלפת המשלוחים האמורים לעיל בסחורות שאלמלא כן היו מסופקות או מיוצרות על ידי האויב, או על ידי שישחרר אותו חומר או אותם שירותים או ייתן את ההקלות שאלמלא כן היו נדרשים לייצור הסחורות האלה.

המעצמה המתירה את מעבר המשלוחים המוזכרים הפסקה הראשונה של הסעיף הזה רשאית לקשור את ההיתר שלה בתנאי שחלוקתם בין הנהנים מכך תבוצע בפיקוחן המקומי של המעצמות המגינות.

משלוחים כאלה יישלחו במהירות האפשרית, והמעצמה המתירה את מעברם החופשי תהא זכאית לקבוע את הסידורים הטכניים שלפיהם יותר המעבר.

סעיף 24

בעלי הסכסוך יעשו את כל הנחוץ כדי להבטיח שילדים פחותים מבני חמש-עשרה שנה, שנתייתמו או הופרדו ממשפחותיהם עקב המלחמה, לא ייעזבו לנפשם, ושקיומם, פולחנם וחינוכם יוקלו בכל הנסיבות. חינוכם יופקד, במידת האפשר, בידי אנשים הקרובים להם במסורתם התרבותית.

בעלי הסכסוך יאפשרו את קבלת הילדים האלה בארץ ניטראלית לתקופת הסכסוך, בהסכמת המעצמה המגינה, אם ישנה מעצמה כזאת, ובערבויות הנאותות בדבר שמירת העקרונות האמורים בפסקה הראשונה.

מלבד זאת, ידאגו לכך, שכל הילדים הפחותים מבני שתים-עשרה שנה יהיו ניתנים לזיהוי על ידי שיישאו עליהם לוחיות זיהוי או על ידי איזה אמצעי אחר.

סעיף 25

לכל הנמצא בשטחו של אחד מבעלי הסכסוך או בשטח שנכבש על ידיו תינתן האפשרות לשלוח ידיעות בעלות אופי אישי גרידא לבני משפחתו, בכל מקום שהם, ואף לקבל ידיעות מהם. החלפת מכתבים זו תיעשה במהירות ובלי דיחוי שלא לצורך.

אם יהיו הנסיבות מכבידות על החלפת מכתבים משפחתיים בדרך הדואר הרגילה או עושות אותה לבלתי אפשרית, יפנו בעלי הסכסוך המעונינים למתווך ניטראלי, כגון הסוכנות המרכזית האמורה בסעיף 140, ויחליטו, תוך התייעצות אתה, כיצד להבטיח את קיום התחייבויותיהם בתנאים האפשריים ביותר, ובייחוד - תוך שיתוף עם האגודות הלאומיות של הצלב האדום (הסהר האדום והאריה והשמש האדומים.(

היו בעלי הסכסוך סבורים שיש להגביל את החלפת המכתבים המשפחתיים, יצומצמו הגבלות אלה כדי שימוש-חובה בטפסים אחידים, שיכילו עשרים וחמש מלים שנבחרו בבחירה חפשית, וכדי הגבלת מספר הטפסים האלה לאחד בחודש.

סעיף 26

כל אחד מבעלי הסכסוך מבעלי הסכסוך יקל על חקירות מצד בני משפחות, שנתפזרו עקב המלחמה, לשם חידוש המגע ביניהם ופגישתם, אם אפשר הדבר. במיוחד יעודד את פעולת הארגונים העוסקים בתפקיד זה, בתנאי שהם מקובלים עליו ומקיימים את תקנות הביטחון שלו.

לחלקים נוספים של האמנה:
חלק ראשון: הוראות כלליות
חלק שני: הגנה כללית על האוכלוסייה בפני תוצאות מסוימות של מלחמה (פריט זה)
חלק שלישי: מעמדם של מוגנים והטיפול בהם
חלק רביעי: ביצוע האמנה