הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > משפחת האבות > סיפורי אברהםעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > משפחת האבות > סיפורי יצחקעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > תורה שבעל פה > מבוא לספרות התלמודית > ספרות האגדה
החברה לחקר המקרא בישראלההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה


תקציר
ההבדל בין סיפור העקדה המקראי וסיפור העקדה אצל חז"ל קשור בתקופות השונות בהם נכתבו ובהתמודדויות האומה בתקופות אלו. סיפור העקדה של חז"ל נכתב מתוך צורך חינוכי של מתן כוחות להתמודדות עם הסבל והיסורים. "גבורת הנעקדים" נתנה כוחות לכל דור ב"סיפורי העקדה" שלו, גם במתן ביטוי לזעקה וגם בתנחומים והבטחה לעתיד טוב יותר.



עוקד ונעקד -מקרא ומדרש : בכל דור ודור
מחבר: מאיר גבעתי


בסיפור העקידה המקראי מצאו איפוא חז"ל את המוטיבים של אמונה גדולה הבאה על שכרה, גם את המשענת של "זכות אבות", ועל הכל – את הביטחון בנצח קיומה של האומה. אולם חסר היה להם באותו סיפור המוטיב של "גבורת נעקדים" – ודווקא מוטיב זה הוא שנראה להם חיוני כמופת חינוכי לימי גזירות ומצוקות אשר תכפו ובאו עליהם. צורך חיוני זה הוא המקור לאותה ספרות עשירה בפרשת העקידה, אשר בה נכתב הסיפור מחדש.

קיים השוני הרגיל מבחינה ספרותית-צורנית בין שתי הספרויות הללו, הרחוקות זו מזו בזמן, ברקע, במנטליות וכד'. אך יחד עם זה אנו מבחינים באווירה השונה שמקורה במגמות השונות הטבועות בהם. הסיפור המקראי נערך מתוך מנטליות של עם חזק ובוטח בהווה המאמין שברכת ה' תשרה בו תמיד. כאמור לעיל, מורגשת אווירה זו יפה בכך, שהמספר נמנע מכל שמץ של דרמטיות ומכל סממן העשוי לעורר רגישות ומתיחות בלב הקורא – כך בפתיחה – וכך בסיום, ואילו הקורא בספרות העקידה של חז"ל מתרשם מעוצמה דרמטית ומאווירה נסערת, רוגשת. בקראך את המדרשים הללו הינך חש שהדברים נאמרו בדם לבם של אותם דרשנים, אשר היו מודעים לכך, שמדובר לאו-דווקא במעשה שלא יצא אל הפועל בימי האבות אלא בשרשרת עקידות שיש עימם מעשה של דורם ודורות באים עד קץ הימין. בסיפורים אלה אברהם, יצחק וגם שרה זועקים, כואבים ומזעזעים בזעקתם את הפמליה של מעלה; דומה, שזעקתם זו היא גם זעקת האומה המתבוססת ביסוריה. אך יחד עם זה רועפים סיפורים אלה גם תנחומים והבטחת שכר לעתיד לבוא.

זכותם של חז"ל היא, שלסיפור העקידה שרשים עמוקים בעם, שכן במשך דורות רבים לימדו את ילדי ישראל את הסיפור המקראי בלוויית הסיפורים המרגשים של מדרשי חז"ל. אך זוהי גם גדולתם של סיפורי המקרא, אשר כל דור ודור עשוי לינוק מהם מוטיבים וערכים המזינים את ספרות הדור. והרי גם בימינו הננו עדים לכך כיצד אותו סיפור קדום ותמים מבראשית כ"ב מופיע מחדש כמוטיב בולט ורב-ערך בספרות ימינו למבחן של דור ראשון לחידוש עצמאות ישראל.

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
עוקד ונעקד - מקרא ומדרש : זה לעומת זה
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : עוקד ונעקד
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : ההסבר הספרותי
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : מה סיפור העקדה בא ללמדנו
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : "כי ביצחק יקרא לך זרע"
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : בזכותו של עוקד בלבד
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : גלגולו של מוטיב העקדה בספרות חז"ל
עוקד ונעקד -מקרא ומדרש : בכל דור ודור (פריט זה)

ביבליוגרפיה:
כותר: עוקד ונעקד -מקרא ומדרש : בכל דור ודור
מחבר: גבעתי, מאיר
שם  הספר: ספר משה גוטנטג : מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל
תאריך: 1986
הוצאה לאור: החברה לחקר המקרא בישראל; החברה היהודית העולמית לתנ"ך; ההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה
הערות: 1. למרות מאמצים רבים מצדינו, לא הצלחנו לאתר את בעלי הזכויות. במידה ויאותרו, נפנה אליהם לקבל הרשאתם.
הערות לפריט זה:

 


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית