"הנכרי אשר לא מעמך ישראל" (מלכים א' ח 41)

מילות המפתח: נישואי תערובת, נשים נוכריות
סוגית נישואי תערובת העסיקה את החברה לאורך כל תקופת המקרא. הקטע שלפניכם סוקר את הגישות המגוונות במקורות המקראיים העוסקים בנושא. /למידע מלא...

היום השביעי (בראשית ב 3-1)

מילות המפתח: שבת, לוח עברי
המאמר דן בפסוקים המספרים על השבת, החותמים את סיפור הבריאה בבראשית א'. הטענה המרכזית במאמר היא שמטרת הסיפור לבסס את מעמד השבת באמונה הישראלית. הלוח העברי לא תמיד היה בן שבעה ימים. לפי עדויות מקראיות הוא עוצב כ"לוח שבת"  בסוף ימי הבית הראשון ובתקופת גלות בבל. בתקופה זו המעמד של חוק השבת עלה. המאמר מציע שפסוקי השבת בבראשית נכתבו בתקופה זו. /למידע מלא...

פולמוס גלוי ופולמוס עקיף בספר בראשית

מילות המפתח: נישואי תערובת, יהודה (בן יעקב), נשים נוכריות
הפרק דן בסיפורים מתוך ספר בראשית שיש בהם פולמוס בנושא נישואי תערובת, ומגלה שיש בספר בראשית עמדות שונות בסוגיה. רובו של הפרק מציג ניתוח של בראשית לח- סיפור יהודה ותמר. המחברת סוברת שהסיפור תומך בנישואים לבנות כנען בניגוד לסיפור נישואי עשו ויצחק השוללים נישאים מסוג זה. /למידע מלא...

הפולמוס העקיף בנושא העלאת קורבן אדם : בת יפתח (שופטים יא 40-29)

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, קרבנות אדם, בת יפתח
בסיפור הטרגי של בת יפתח הוקרב קרבן אדם. אולם ניתוח הסיפור מגלה שהמסר של הסיפור הוא שלילת קורבנות אדם. הסיפור מציג את קרבן האדם כעונש ליפתח שלא סייג את נדרו, ולא כרצון האל. /למידע מלא...

הפולמוס העקיף בנושא העלאת קורבן אדם : מישע מלך מואב (מלכים ב' ב27-26)

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, קרבנות אדם
בהמהלך המלחמה המתוארת במלכים ב' ב, העלה מישע מלך מואב את בנו לקרבן, ובעקבות כך נצח במלחמה. הקטע שלפניכם דן בסיפור ומראה עד כמה האמונה בכוחו של קרבן אדם הייתה גדולה, ומכאן- כמה קשה היה המאבק במנהג זה. /למידע מלא...

הפולמוס העקיף בנושא העלאת קורבן אדם : פרשת העקידה (בראשית כב 19-1)

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, קרבנות אדם, עקדת יצחק
העלאת קורבנות אדם הוא נושא שזוכה לגינוי מפורש בכתובים מקראיים שונים. עקדת יצחק הוא לכאורה סיפור שבו האל מבקש קרבן אדם, אולם עיון בסיפור כפי שמציע הקטע שלפניכם, מגלה שסיפור עקדת יצחק מעוצב כך שאחד המסרים הברורים שלו הוא ההתנגדות לקרבן אדם. /למידע מלא...

גלוי ועקיף אצל בעלת האוב (שמואל א' כח 25-3)

מילות המפתח: שאול (המלך), כישוף
ניתוח סיפור ביקורו של שאול אצל בעלת האוב, מגלה שיש בו מורכבות. מצד אחד הסיפור מדגיש במפורש ששאול חוטא בכך שפונה אל מגדת העתידות, מצד שני הוא מציג אותה באופן חיובי: מקצוענית, רגישה וחכמה. הדבר משקף את עמדתו המהוססת של מחבר ספר שמואל, המכיר בחוק התורה האוסר פניה לאובות ולידעונים, אך מכיר בכוחם ככוח אמיתי לגלות את העתיד. /למידע מלא...

גלוי ועקיף בהתייחסות למגיה

מילות המפתח: אלישע (הנביא), כישוף, נעמן (מקראי)
בסיפור הריפוי של צרעת אלישע (מלכים ב' ה') יש פולמוס בנושא המגיה. מטרת הסיפור היא לשלול את האמונה בכוחות מאגיים ולבסס את האמונה כי ריפוי הוא תוצאה של רצון ה'. הסיפור מתאר ציפיה מפורשת של נעמן להרפא מצרעתו על ידי מעשה מאגי של הנביא, ולעומתה- תיאור הריפוי שלא באמצעות מגיה. /למידע מלא...