בריאת העולם במיתולוגיה היוונית

מילות המפתח: קוסמולוגיה, מיתולוגיה, בריאת העולם, תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית
המחברת מציגה בקצרה מאפיינים של בריאת העולם במיתולוגיה היוונית ומשווה אותם לסיפורי בריאה אחרים - ובמיוחד לסיפור הבריאה המקראי. במיתוס היווני, בניגוד לסיפור המקראי, העולם אינו נברא על-ידי האל אלא מתפתח באופן אבולוציוני, ובכך מקדים המיתוס היווני את התפיסה המדעית המודרנית. בנוסף, במיתוס היווני האלים כפופים לחוקיות בעוד האל המקראי הוא בעל יכולות בלתי מוגבלות. /למידע מלא...

בריאה והיסטוריה במקרא

מילות המפתח: קוסמולוגיה, בריאת העולם, תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית
המחבר דן במעשה הבריאה כפי שהוא בא לידי ביטוי בספרי המקרא השונים. הוא בוחן את יחסי הגומלין שבין הנס המקראי ובין הבריאה המקראית, ודן בקשרים שבין אזכורים של הבריאה ואזכורים של מאורעות היסטוריים בכלל ואזכור יציאת מצרים בפרט. /למידע מלא...

צל, צלם, צלם אלוהים

מילות המפתח: בריאת העולם, תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית
מהו צלם אלוהים? מכתבים שנמצאו בארכיונים של מלכי אשור מאירים באור חדש את המושג. דיון בממצאים ובמשמעותם לגבי תפיסת האדם במקרא. /למידע מלא...

מבוא לפרשת הבריאה : סיפורי בריאה קדומים

מילות המפתח: מיתוס, בריאת העולם, מזרח קדום, פילוסופיה מקראית
במיתוסים של המזרח הקדום השתמרו סיפורי בריאה קדומים. דף המידע מתאר את המיתוס השומרי, האכדי, המצרי, האוגריתי והפיניקי. סיפור הבריאה בבראשית א' יונק ממיתוסים קדומים אלה אך השקפת העולם שלו שונה מהם באופן מהותי בכל הקשור לתפיסת האלוהות ולמעמד האדם. /למידע מלא...

הלעג לאלילות בפרקים מ- מח

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, יהדות ואלילות, תנ"ך. ישעיהו
מבוא לישעיהו מ- מח. פרקים אלו בנבואות ישעיהו השני עוסקים באלילות. דף המידע משווה בין ההתיחסות של ישעיהו בן אמוץ לאלילות ובין ההתיחסות של ישעיהו השני. ישעיהו בן אמוץ רואה באלילות תפישה אידאולוגית פסולה הנובעת מגאווה אנושית. ישעיהו השני לועג לאלילות שהיא מעשה ידי אדם ולא כוח רוחני. ההשוואה לספרות מסופוטמית עשוי ללמד על הרקע הספרותי של התיאורים בפרקים אלו.  /למידע מלא...

בצלם אלוהים או בצלע האדם? מעמד האישה במחשבת המקרא לאור סיפורי הבריאה

מילות המפתח: בריאת העולם, פילוסופיה מקראית, נשים במקרא
שני סיפורי בריאת האדם בבראשית מציגים שתי תמונות שונות בתכלית של האישה מהותה ומעמדה. בסיפור בריאת האדם בבראשית א' האישה שווה לאיש. שניהם נוצרו כאחד למטרה משותפת. שונים אבל שוים. בסיפור בריאת האדם וחטא גן עדן בבראשית ב-ג, האישה נחותה מהגבר: היא נוצרה באופן משני כדי למלא צורך של האיש ולא צורך של העולם, והיא האשמה בקשיי הקיום של בני האדם, בהיותה מחטיאה ומפתה. /למידע מלא...

יחס המקרא לאלילות של הנוכרים

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, יהדות ואלילות, מונותיאיזם
המאמר סוקר את יחס המקרא לפולחן האלילי המתבצע על ידי נוכרים. ספר דברים משקף את התפיסה שהנהגת העמים נעשית על ידי כוחות הטבע ולכן עבודת האלילים על ידי הנוכרים היא חלק מסדר העולם שהאל קבע. חזון אחרית הימים של ישעיהו יוצא נגד עבודת האלילים ושואף לכך שכל האומות יעבדו את ה'. מזמור פ"ב בתהילים רואה באלילות את הסיבה להשחתה המוסרית של העולם ומייחל לאמונה באל אחד. המקור הכהני בתורה סובר שהאל קשור לכל הבריות אך ברמות שונות של קשר. לכלל האנושות האל דואג מבחינה חברתית ומוסרית, אך רק לעם ישראל יש קשר פולחני עימו. /למידע מלא...

הרפורמה של יאשיהו : ביעור הפולחן הזר

מילות המפתח: יאשיהו (מלך יהודה), יהדות ואלילות
המאמר מתאר את הנחישות שבה בער יאשיהו את הפולחן האלילי מיהודה ומשומרון וקובע כי יש לזקוף לזכותו של יאשיהו את העובדה שהאלילות בטלה מישראל ולא שבה אליה עוד בתקופה שלאחר החורבן. /למידע מלא...